הפרלמנט של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד (באנגלית: The Parliament of the United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland) הוא הרשות המחוקקת של הממלכה המאוחדת. הפרלמנט הבריטי מורכב משני גופים: בית הלורדים (הבית העליון) ובית הנבחרים (הבית התחתון), בעוד המונרך, שהוא הריבון, מהווה החלק השלישי ברשות המחוקקת, ובסמכותו שלא לחתום על חקיקה ובכך למנוע את העברתה הסופית. הפרלמנט יושב בארמון ווסטמינסטר שבלונדון.

בית הלורדים מורכב מלורדים רוחניים (בישופים אנגליקניים בכירים), מלורדים חילוניים (הממונים על ידי המונרך בעצת ראש הממשלה) ומלורדים יורשים (שיורשים את תאריהם מאבותיהם). בית הנבחרים מורכב מ-650 חברים, שנבחרים בבחירות אזוריות. ראש הממשלה הוא חבר בית הנבחרים, בעוד שאר השרים הם בדרך כלל חברי בית הנבחרים, אך אין מניעה למנות לורדים לשרים. הלורד צ'נסלור הוא חבר בממשלת בריטניה, ויש לו תפקיד מעשי.

הפרלמנט של בריטניה הגדולה הוקם בשנת 1707, עם אשרורה של אמנת האיחוד בין אנגליה וסקוטלנד, וחקיקת חוקי האיחוד של 1707. בתחילת המאה ה-19 צורפה גם אירלנד לממלכה, ובכך הוגדל הפרלמנט עוד יותר. בשנת 1922 הפכה אירלנד עצמאית, ומאז הפרלמנט הבריטי שולט על בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

האימפריה הבריטית, שהייתה האימפריה הגדולה בעולם, עיצבה את התרבות הפוליטית של רבות ממושבותיה; עם נפילת האימפריה והקמתן של מדינות חדשות במקום המושבות, הוקמו בתי פרלמנט דומים לזה הבריטי במבנה, בסדרי הדיון, בנוסח החקיקה ואפילו בעיצוב אולמות המליאה. על כן נקרא הפרלמנט הבריטי "אם הפרלמנטים".

באופן תאורטי, סמכות החקיקה נתונה בידי המונרך; עם זאת, המונרך מאציל את סמכותו לפרלמנט.