ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל האזור הקרוי היום תאילנד במהלך האלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וחמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוקותאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איוטהאיה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ומווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. במהלך המאה ה-8 התקיימה Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית. במאה ה-12 פליטים מאזורי סין והודו מקימים באזור את ממלכת סוקותאי. ב-1350 הוקמה ממלכת איוטהאיה, אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי. בשנת 1767, לאחר מלחמה ארוכה, נכבשה איוטהאיה ונהרסה בידי הצבא הבורמזי. המלך טקסין ייסד בירה בשם טונבורי על גדות נהר הצ'או-פראיה. בשנת 1782 מעביר המלך ראמה הראשון את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קְרוּנְג טֶפּ" (עיר המלאכים) המכונה על ידי זרים בנגקוק.

הכוחות הקולוניאליים האירופיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להימנע משלטון קולוניאלי. ב-24 ביוני 1932 התרחשה הפיכה צבאית "שקטה", שהובילה לסיום המלוכה התאית האבסולוטית ולשינוי המשטר למונרכיה חוקתית, תחת שלטון צבאי כמעט קבוע במשך שישים שנה.

במהלך מלחמת העולם השנייה כבשה יפן את תאילנד. ב-23 ביוני 1939 הוחלף שם המדינה מסיאם לתאילנד, אך הוחזר לשם סיאם עם סיום המלחמה ב-1945. ב-16 בדצמבר 1946 הצטרפה סיאם לאו"ם כחברה ה-55. ב-11 במאי 1949 שם המדינה שונה פעם נוספת לתאילנד.

מאז 1973 תאילנד מאופיינת במעברים קשים ולעיתים אלימים משלטון צבאי לאזרחי ולהפך. לתאילנד היסטוריה של הפיכות, האחרונה שבהן התרחשה ב-20 במאי 2014.