ברברים (קבוצה אתנית)

Ben Javelina from Austin Town, USA - CC BY-SA 2.0 NASA - Public domain Gruban - CC BY-SA 2.0 Munfarid1 - CC BY-SA 4.0 Michal Osmenda from Brussels, Belgium - CC BY-SA 2.0 TomiValny - CC BY-SA 4.0 Roland Unger - CC BY-SA 3.0 Ibrahim raji - CC BY-SA 3.0 Hugues - CC BY-SA 2.0 Roland Unger - CC BY-SA 4.0 Ji-Elle - CC BY-SA 3.0 mwanasimba from La Réunion - CC BY-SA 2.0 Roland Unger - CC BY-SA 3.0 Sofiane mohammed amri - CC BY-SA 4.0 Rodrigo Silva - CC BY 2.0 Dan Lundberg - CC BY-SA 2.0 Daviegunn - Public domain Roland Unger - CC BY-SA 3.0 TomiValny - CC BY-SA 4.0 TomiValny - CC BY-SA 4.0 Mehdibelhaj - CC BY-SA 4.0 TomiValny - CC BY-SA 4.0 Bernard Gagnon - CC BY-SA 3.0 Abdelrhman 1990 - CC BY-SA 3.0 Dan Lundberg - CC BY-SA 2.0 gouadjelia issam - CC BY-SA 4.0 Lumen roma - CC BY 3.0 Adam Jones, Ph.D. - CC BY-SA 3.0 L-BBE - CC BY 3.0 Ji-Elle - CC BY-SA 3.0 ArnoldBetten at German Wikipedia - Public domain Ben Bender - CC BY-SA 3.0 AJFT - CC BY-SA 3.0 Daemon11 - CC BY-SA 4.0 TomiValny - CC BY-SA 4.0 MarokkoErfahren - CC BY-SA 4.0 David Sessoms from Fribourg, Switzerland - CC BY-SA 2.0 nssaw tawahd - FAL Gonzalo Riestra from España - CC BY 2.0 Val Traveler - CC BY-SA 4.0 Koantao - CC BY-SA 3.0 bachmont - CC BY 2.0 Robert Prazeres - CC BY-SA 4.0 habib kaki - CC BY 3.0 Jorge Lascar - CC BY-SA 3.0 Robert Prazeres - CC BY-SA 4.0 cynic zagor (Zorbey Tunçer) - CC BY-SA 2.0 gouadjelia issam - CC BY-SA 4.0 Flickr user: Emilio Labrador Santiago de Chile https://www.flickr.com/people/3059349393/ - CC BY 2.0 David Stanley - CC BY 2.0 Richard Allaway - CC BY 2.0 Roland Unger - CC BY-SA 4.0 Munsha'at al Akhdar lil Alwan, Benghazi. - Public domain Sofiane mohammed amri - CC BY-SA 4.0 bachmont - CC BY 2.0 Val Traveler - CC BY-SA 4.0 Ben Javelina from Austin Town, USA - CC BY-SA 2.0 ASartan - CC BY-SA 3.0 Roland Unger - CC BY-SA 4.0 Taguelmoust (Original uploader at fr.wikipedia) - CC BY-SA 3.0 Robert Prazeres - CC BY-SA 4.0 ArnoldBetten at German Wikipedia - Public domain Val Traveler - CC BY-SA 4.0 No images

Context of ברברים (קבוצה אתנית)

בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen/Amazighs ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ, בערבית: بربر - أمازيغ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת. הם מאכלסים את האדמות שבין מדבר סהרה לים התיכון ובין מצרים לאוקיינוס האטלנטי. הברברים מהווים מרכיב משמעותי באוכלוסיות לוב, אלג'יריה ומרוקו. להוציא את שבט הטוארג, הברברים הם, מבחינה מסורתית, חוואים החיים במבנה שבטי רופף בכפרים עצמאים עם תעשיות מקומיות.

הברברים הם מוסלמים סונים מאז הכיבוש הערבי. לשונותיהם הילידיות שייכות לקבוצת השפות הברבריות של משפחת השפות האפרו אסיאתיות, אך רוב הברברים דוברים גם ניבים מקומיים של ערבית, בהתאם לאזור בו הם חיים. למרות היסטוריה של כיבושים שמרו הברברים על אחידות תרבותית. תחילת תרבותם מתוארכת לפי ציורים מצריים לשנת 2400 לפני הספירה. עד לכיבושם בידי הערבים המוסלמים במאה ה-7 החזיקו הברברים באמונות שונות: חלק היו פוליתאיסטים, חלק נוצרים וחלק בעלי אמונות ודתות מקומיות.

הברברים התאסלמו תחת שלטון הערבים ונטלו חלק בכיבוש ספרד. עם זאת, התמרדו הברברים...הצג את ההמשך

בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen/Amazighs ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ, בערבית: بربر - أمازيغ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת. הם מאכלסים את האדמות שבין מדבר סהרה לים התיכון ובין מצרים לאוקיינוס האטלנטי. הברברים מהווים מרכיב משמעותי באוכלוסיות לוב, אלג'יריה ומרוקו. להוציא את שבט הטוארג, הברברים הם, מבחינה מסורתית, חוואים החיים במבנה שבטי רופף בכפרים עצמאים עם תעשיות מקומיות.

הברברים הם מוסלמים סונים מאז הכיבוש הערבי. לשונותיהם הילידיות שייכות לקבוצת השפות הברבריות של משפחת השפות האפרו אסיאתיות, אך רוב הברברים דוברים גם ניבים מקומיים של ערבית, בהתאם לאזור בו הם חיים. למרות היסטוריה של כיבושים שמרו הברברים על אחידות תרבותית. תחילת תרבותם מתוארכת לפי ציורים מצריים לשנת 2400 לפני הספירה. עד לכיבושם בידי הערבים המוסלמים במאה ה-7 החזיקו הברברים באמונות שונות: חלק היו פוליתאיסטים, חלק נוצרים וחלק בעלי אמונות ודתות מקומיות.

הברברים התאסלמו תחת שלטון הערבים ונטלו חלק בכיבוש ספרד. עם זאת, התמרדו הברברים פעם אחר פעם נגד הערבים. בתקופת הח'ליף האומיי הישאם (724–743), מרדו הברברים בח'ליפות, כיוון שלמרות השתתפותם במלחמות ולמרות היותם מוסלמים נאמנים, היה עליהם להעלות מס כמו נתינים. הברברים המורדים אימצו את תורת הח'וארג' ופרקו מעליהם את עול השלטון האומיי. הם הקימו מדינה עצמאית בתאהירת שבצפון אלג'יריה, שהתקיימה בין השנים 776–909.

הברברים תמכו בשושלת האידריסית, שושלת שיעית מזרם הזידים, ששלטה במרוקו בין השנים 780–975 והקימה את העיר פאס. במאה התשיעית לספירה תמכו בשושלת הפאטמית בכיבושה את צפון אפריקה. לאחר שהשושלת הפאטימית נסוגה למצרים, נקלעו השבטים הברברים השונים בצפון אפריקה למלחמות שנמשכו עד עליית השושלות הברבריות אל-מוראביטון ואל-מוואחידון. שושלות אלו הצליחו להדוף את ניסיונות הנוצרים לכבוש מחדש את ספרד במהלך המאה ה-13. ההיסטוריון המוסלמי אבן חַ'לדוּן (תוניס, 1332–1406), חיבר ספר היסטוריה עולמית והקדיש חלק ניכר ממנו לתולדות הברברים באזור המגרב.

עם התפוררות השושלות הברבריות של ימי הביניים, נטמעו חלק מהברברים שחיו באזורים עירוניים בחברה הערבית, בעוד שהברברים שחיו באזורים ההרריים שימרו את מסורותיהם. כשהצרפתים והספרדים כבשו את רוב צפון אפריקה היו אלו הברברים מהרמות שהפגינו את ההתנגדות העזה והיעילה ביותר. בתקופה המודרנית סייעו הברברים (במיוחד אלו מקביליה) לגרש את הצרפתים מאלג'יריה ובמלחמת העולם השנייה היו אלה הברברים שהפעילו את ההתנגדות המחתרתית העזה ביותר למשטר וישי, בין השאר תוך ניצול אזור המחיה שלהם בהרי האטלס, שהיה מרוחק והיה קל להסתתר בו. לעיתים גוברת המתיחות ביחסים בין ברברים לערבים, במיוחד באלג'יריה בה מרדו הברברים בשלטון הערבי בשנים 1963–1965 והפגינו במחאה על אפלייתם לרעה. הפגנות סוערות התרחשו גם לאחר הירצחו של לונס מאטוב, רצח בו הואשם הממשל האלג'יראי.

בתחילת המאה ה-21 חיים הברברים בכל מדינות צפון אפריקה, עם פזורה משמעותית במדינות אירופה.

More about ברברים (קבוצה אתנית)

Population, Area & Driving side
  • Population 24000000
היסטוריה
  •  מבנה בעל ארכיטקטורה ברברית, עמק מזאב באלג'יריההעת העתיקה

    בעת העתיקה האוכלוסייה הילידית של צפון אפריקה, שצאצאיה קרויים ברברים, ניהלה קשרים ענפים עם מצרים העתיקה. "לובים" (מאזור לוב) מוזכרים בכתבים פרעוניים שונים ומאוחר יותר גם בתנ"ך. בעת העתיקה חלה תנועת הגירה של לובים למצרים הפרעונית, עד שב-945 לפנה"ס שישק הראשון הלובי ייסד את השושלת הפרעונית ה-22 שהיא הראשונה ממוצא לובי ששלטה במצרים העתיקה, ופרעונים נוספים ממוצא לובי שלטו במצרים העתיקה במהלך מרבית המאה ה-10 והמאה ה-9 לפנה"ס.

    מהמאה ה-4 לפנה"ס עד סוף המאה ה-3 לפנה"ס התקיימו בצפון אפריקה מספר פדרציות של שבטים ברברים שבין השאר לקחו חלק במלחמה הפונית הראשונה. בשנת 202 לפנה"ס המלך מסיניסה איחד את השבטים העצמאיים השונים לממלכה ברברית חזקה אחת בשם נומידיה (202–46 לפנה"ס).[1][1][2][3][4][5] שטחיה של נומידיה כללו את כל תוניסיה וחלק מאלג'יריה של המאה ה-21. השטח ממערב לנומידיה (מערב אלג'יריה ומרוקו) היה בשליטה של האימפריה הרומית והוגדר כחלק מפרובינקיה רומאית בשם מאוריטניה. לתקופה מסוימת (110–80 לפנה"ס) הברברים במאוריטניה מרדו ברומאים וניהלו בה שלטון עצמאי בהובלת המלך בוככוס, אך כעבור הזמן הרומאים הצליחו להשתלט על האזור מחדש.

    במאות הראשונות לפני הספירה התקיימה תנועת הגירה של הברברים גם לכיוון דרום הסהרה, תוך כדי הברחת אוכלוסיות אחרות שהתגוררו באזור.

    ...הצג את ההמשך
     מבנה בעל ארכיטקטורה ברברית, עמק מזאב באלג'יריההעת העתיקה

    בעת העתיקה האוכלוסייה הילידית של צפון אפריקה, שצאצאיה קרויים ברברים, ניהלה קשרים ענפים עם מצרים העתיקה. "לובים" (מאזור לוב) מוזכרים בכתבים פרעוניים שונים ומאוחר יותר גם בתנ"ך. בעת העתיקה חלה תנועת הגירה של לובים למצרים הפרעונית, עד שב-945 לפנה"ס שישק הראשון הלובי ייסד את השושלת הפרעונית ה-22 שהיא הראשונה ממוצא לובי ששלטה במצרים העתיקה, ופרעונים נוספים ממוצא לובי שלטו במצרים העתיקה במהלך מרבית המאה ה-10 והמאה ה-9 לפנה"ס.

    מהמאה ה-4 לפנה"ס עד סוף המאה ה-3 לפנה"ס התקיימו בצפון אפריקה מספר פדרציות של שבטים ברברים שבין השאר לקחו חלק במלחמה הפונית הראשונה. בשנת 202 לפנה"ס המלך מסיניסה איחד את השבטים העצמאיים השונים לממלכה ברברית חזקה אחת בשם נומידיה (202–46 לפנה"ס).[1][1][2][3][4][5] שטחיה של נומידיה כללו את כל תוניסיה וחלק מאלג'יריה של המאה ה-21. השטח ממערב לנומידיה (מערב אלג'יריה ומרוקו) היה בשליטה של האימפריה הרומית והוגדר כחלק מפרובינקיה רומאית בשם מאוריטניה. לתקופה מסוימת (110–80 לפנה"ס) הברברים במאוריטניה מרדו ברומאים וניהלו בה שלטון עצמאי בהובלת המלך בוככוס, אך כעבור הזמן הרומאים הצליחו להשתלט על האזור מחדש.

    במאות הראשונות לפני הספירה התקיימה תנועת הגירה של הברברים גם לכיוון דרום הסהרה, תוך כדי הברחת אוכלוסיות אחרות שהתגוררו באזור.

    ימי הביניים

    הכיבוש המוסלמי של צפון אפריקה במאה ה-7 היה תהליך הדרגתי של פלישה של צבאות ערבים לאזור. בין השנים 642–669 המוסלמים ערכו פשיטות צבאיות על צפון אפריקה והחלו לכבוש את חלקיה המזרחיים. פשיטות מוקדמות אלה היו בעיקר יוזמות מקומיות של מפקדים צבאיים שישבו במצרים. בהמשך התקבלה החלטה אסטרטגית על ידי הח'ליפות האומיית לכבוש את צפון אפריקה, כדי להרחיב את השליטה המוסלמית על הים התיכון. ב-670 צבא ערבי בראשות המצביא עוקבה בן נאפע הקים את מה שלימים תהיה העיר קירואן בעומקה של צפון אפריקה בתור בסיס צבאי להמשך הפלישה. אבו אל-מוהאג'יר דינאר השלים את כיבוש צפון אפריקה על ידי עריכת ברית עם מנהיג של קונפדרציית שבטים ברברים-נוצרים שהתאסלם, וכמוהו התאסלמו ברברים רבים אחרים. למרות זאת שבטים ברברים המשיכו בהתנגדותם לכיבוש המוסלמי והמשיכו להתנהל קרבות על השליטה בחלקה המערבי של צפון אפריקה עד שנת 697. הצבא האומיי השיג הצלחה בקרבות, והיה מחוזק בברברים שהמירו דתם לאסלאם ונלחמו לצדו, ועד שנת 711 הצליח להשלים את כיבוש צפון אפריקה. לאחר השלמת הכיבוש סופחה צפון אפריקה לאימפריה המוסלמית, והפכה לוילאיה (מחוז) של הח'ליפות האומיית. בתקופה זו קירואן תפקדה כעיר בירתה של הווילאיה.

     מסגד אל-כותוביה במרקש שנבנה על ידי שליטי שושלת אל-מוואחידון

    ישנן מסורות לגבי מנהיגה ברברית בשם קהינה שאיחדה את השבטים הברברים והובילה אותם במאמצם להדוף את הכיבוש המוסלמי של צפון אפריקה. על פי חלק מהמסורות קהינה אף הייתה יהודייה או משבט ברברי שהתייהד, אך בסוף המאה ה-20 מקובל לפסול השערות מעין אלה.[6] השאלה האם אל-קהינה הייתה אישיות היסטורית או דמות בדיונית נתונה למחלוקת בין החוקרים.

    על אף התפשטות האסלאם בקרב הברברים, תמיכתם בח'ליפות המוסלמית שנשלטה על ידי האומיים הערבים לא הייתה מובטחת, שכן השלטון הערבי נקט בגישה מפלה כנגדם. השליטים הערבים הרחיקו מהם את נתיניהם הברברים על ידי הטלת מיסים כבדים, יחס מזלזל לאלה שהמירו דתם לאסלאם כ"מוסלמים מדרגה-שנייה", והגרוע ביותר, על ידי הפיכה לעבדים של חלק מהברברים הכבושים. כתוצאה מכך מרד ברברי פרץ בשנים 740–739 תחת הדגל של האסלאם האיבאדי. האיבאדים נלחמו בבית אומיה במזרח, וברברים רבים נמשכו לגישה של זרם מוסלמי זה שראתה במוסלמים כשווים ללא קשר למוצאם. לאחר המרד, האיבאדים ייסדו מספר ממלכות שבטיות תיאוקרטיות ששלטו למשך זמן קצר, אך גם ממלכות מבוססות יותר כגון ממלכת הסיג'ילמסה שאף פרחו בתקופות מסוימות בזכות קיומן על נתיבי סחר.

    ב-750 עם הקמתה של הח'ליפות העבאסית האימפריה העבאסית הצליחה להשתלט מחדש על צפון אפריקה והם מינו את אבראהים אבן אל-אע'לב למושל הראשון מטעמם של המחוז (שנקרא "איפריקיה"). עם זאת, אף על פי שאל-אלע'ב ויורשיו ייצגו להלכה את האימפריה העבאסית, למעשה הם ניהלו מדיניות עצמאית והשושלת האע'לבית שלטה על רוב צפון אפריקה עד שנת 909. בירתם הייתה קירואן, ובמהלך שלטונם הם נתנו חסותם לאינטלקטואלים ועודדו שגשוג תרבותי. ממערב לשושלת האע'לבית שלטה שושלת איבאדית שנוסדה על ידי עבד א-רחמאן אבן רוסתאם ושלטה במשך השנים 761–909. השליטים של שושלת זו נבחרו על ידי "אזרחים בכירים" ונחשבו לצדיקים וצנועים, שנתנו את חסותם לאינטלקטואלים ומדענים ואפשרו שגשוג תרבותי. עם זאת שושלת זו הייתה חלשה מבחינה צבאית, ובסופו של דבר התמוטטה תחת התקפת השושלת הפאטמית.

    במהלך ימי הביניים הברברים היו מעורבים בכיבוש המוסלמי של ספרד והיוו את עיקר הלוחמים של הצבא המוסלמי הכובש, וכמו כן מפקד הצבא המוסלמי היה המצביא הברברי טאריק בן זיאד. הצבא המוסלמי נשלח לפלוש לספרד על ידי הח'ליף האומיי עבד אל-מַלִכּ בן מרואן, ועל ידו נכבשה ספרד ונוסדה ח'ליפות קורדובה. לאחר התפרקות ח'ליפות קורדובה במאה ה-10 קמו מספר ממלכות מוסלמיות שכונו ממלכות הטאיפה על שטחה, וחלק משליטיהן היו ברברים; כולל המלכים של גרנדה וזיריד. תקופת ממלכות הטאיפה הסתיימה כאשר השושלת הברברית אל-מוראביטון השתלטה על אל-אנדלוס (אנדלוסיה) שבזמנה אנשי רוח יהודים רבים פעלו בספרד כחלק מתור הזהב בספרד. תחתם עלתה במאה ה-12 השושלת אל-מוואחידון, גם היא שושלת ברברית, שידועה בכך שנקטה גישה קיצונית ביחס למיעוטים היהודים והנוצרים תחת שלטונה. בפוליטיקה האנדלוסית התקיים מאבק בין הברברים לבין האריסטוקרטיה הערבית, והרבה מהשינויים הפוליטיים באנדלוסיה התקיימו על רקע מאבק זה. בתקופה זו ברברים היוו כ-20% מאוכלוסיית אנדלוסיה.[7] לאחר הרקונקיסטה רבים מהברברים באזורים שחזרו לכוחות הנוצרים נאלצו להתנצר, וחלק ניכר מאוכלוסיית אנדלוסיה המודרנית הם צאצאיהם.

     הכפר הברברי איית בן חדו בדרום מרוקו, הוכרז ב-1987 כאתר מורשת עולמית

    במאה ה-13 נוסדה בצפון אפריקה השושלת המרינית הברברית, ששליטיה עודדו השכלה וחיי רוח. השליטים המרינים הברברים בנו מספר רב של מדרסות, הקימו אימפריה רחבת היקף, והפכו את העיר פאס לעיר משגשגת והגדולה בעולם באותה תקופה. השושלת המרינית שלטה על חלקים נרחבים מהמגרב עד המאה ה-15 כאשר היא הוחלפה על ידי הווטאסים שצמחו מתוך הממשל המריני ומרדו בו. השושלת הווטאסית שלטה עד המאה ה-16 והייתה השושלת הברברית האחרונה ששלטה על המגרב, אחריה עלתה השושלת הסעדית ולאחר מכן השושלת העלאווית שייחסו לעצמן מוצא ערבי היישר ממשפחת הנביא מוחמד.

    ההיסטוריון הערבי אבן ח'לדון כתב על השושלות הברבריות המוסלמיות:

    "הן שייכות לעם רב עוצמה, משמעותי, אמיץ וגדול. עם אמיתי כמו כל כך הרבה אחרים שראה העולם - הערבים, הפרסים, היוונים והרומאים. האנשים המשתייכים למשפחת העמים הזו (הברברים) אכלסו את המגרב מראשיתו."

    — אבן ח'לדון, היסטוריון ערבי בן המאה ה-14.
    בעת המודרנית

    בתקופה המודרנית, הברברים לקחו חלק במאבק נגד הקולוניאליזם המערבי בצפון אפריקה. כך למשל המנהיג של המאבק האלג'ירי לעצמאות מהקולוניאליזם הצרפתי במהלך המאה ה-19 היה עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי, ברבר עם אמונות סופיות. על אף שהברברים היו שותפים לרבים מהמאבקים לעצמאות מהקולוניאליזם, קיים דיון לגבי הצורה שבה העצמאות למדינות הלאום הצפון-אפריקאיות, שכולן מגדירות את עצמן כערביות, השפיעה על הברברים. יש ברברים שבחרו בהתבדלות והם מדגישים את זהותם ותרבותם הברברית ולעיתים אף מדברים על החוסר-לגיטימציה שבשלטון ערבי על צפון אפריקה על אף שהברברים הם תושביו הילידים. לעומת זאת ברברים אחרים בחרו בהיטמעות באליטות החברתיות של צפון אפריקה על אף האוריינטציה הערבית שלהם, וכך למשל הנשיא לשעבר של אלג'יריה ליאמין זרואל וראש הממשלה לשעבר של מרוקו דריס ג'טו הם ממוצא ברברי, על אף שבחרו לא להדגיש זאת. על פי רוב, מדינות הלאום הצפון-אפריקאיות כגון מרוקו, אלג'יריה, לוב ועוד, לא הכירו בתרבות, בשפה ובזהות הברברית אלא במידה רבה ניסו לכפות ערביזציה. עם זאת, יש שינויים מסוימים במגמה זו בתחילת המאה ה-21, וכך למשל החוקה החדשה של מרוקו מ-2011 הכירה בברברית כשפה רשמית של המדינה בנוסף לערבית, וגם באלג'יריה יש הכרה בברברית כשפה רשמית על אף שכמעט ולא מלמדים אותה בבתי הספר במדינה.

    ^ 1 2 Histoire de l'émigration kabyle en France au XXe siècleréalités culturelles ... De Karina Slimani-Direche ^ Google Books ^ Les cultures du Maghreb De Maria Angels Roque, Paul Balta, Mohammed Arkoun ^ Dialogues d'histoire ancienne à l'Université de Besançon, Centre de recherches d'histoire ancienne ^ Les cultures du Maghreb de Maria Angels Roque, Paul Balta et Mohammed Arkoun ^ חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית: התפוצה היהודית בארצות המגרב מימי קדם ועד זמננו, כרך ראשון, הוצאת מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 65–66. ^ Spain - Al Andalus, Library of Congress
    Read less

Where can you sleep near ברברים (קבוצה אתנית) ?

Booking.com
487.352 visits in total, 9.186 Points of interest, 404 יעדים, 37 visits today.