אוּשְׁגּוּלִי (בגאורגית: უშგული) הוא השם של קבוצת כפרים השוכנת ברכס אנגורי בסוואנתי עילית שבגאורגיה. ארבעת הכפרים הם:

• זִ'בִּיאָנִי (גאו'), בגובה של 2,100 מטרים מעל גובה פני הים
• צְ'וִויבִּיָאנִי (גאו')
• צָ'זָ'שִׁי (גאו')
• מוּרקְמֶלִי (גאו')

בכל אחד מארבעת הכפרים הללו נמצאים מספר מבנים שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1996, כחלק מההכרזה על חבל הארץ ההיסטורי סוואנתי עילית. בהכרזה של אונסק"ו נאמר כי ההיסטוריה של הכפרים נמשכת לאורך של יותר מ-2,000 שנים. גובהם הרב גרם לבידודם משאר גאורגיה. כתוצאה מכך נשתמרו בהם רבות מהמסורות הדתיות והתרבותיות של הסוואנים.

הכפרים שוכנים למרגלות פסגתו של ההר שחארה, שהוא ההר הגבוה ביותר בגאורגיה ואחד הגבוהים ביותר בהרי הקווקז. גובה הכפרים באושגולי הוא בין 2,086 ל-2,200 מטרים, והם נחשבים לחלק מהכפרים הגבוהים ביותר באירופה. במשך שישה חודשים בכל שנה הכפרים מכוסים בשלג, ולעיתים קרובות לא ניתן להגיע אליהם ממסטיה בגלל סגירת דרכי תחבורה.

באזור מתגוררות כ-70 משפחות (200 תושבים בקירוב), ויש בו בית ספר קטן. בכפרים יש מגדלי מצור רבים בסגנון סוונתי, וקפלת אושגולי הנמצאת בראש גבעה ליד הכפרים מתוארכת למאה ה-12.

בספרו "כפר בפרשת דרכים" יצר הסופר הגאורגי צ'אטאראשווילי תמונה של החיים באושגולי, שמבוססים על מערכת יחסים של 10 שנים עם אנשי הכפר.