בורג'ומי בשנת 1887

בחפירות ארכאולוגיות, שנערכו למרגלות מעיינות קתרין, נתגלו אבנים ששימשו כאבני בנין למרחצאות. עובדה המלמדת על כך כי כבר במילניום הראשון שימשו מעיינות בורג'ומי למרחצאות.

העיירה נזכרת לראשונה בכתובים במאה השביעית כיישוב במחוז ההיסטורי תורי. בערוץ בורג'ומי עברה דרך מסחר היסטורית, שהובילה למחוזות המזרחיים, המערביים והדרומיים של גאורגיה. הערוץ כולו היה מאופיין במבצרים חשובים שהגנו על דרך המסחר, ביניהם: מצודת גוגיה, מצודת פטרה ומצודת סאלי, שעדיין משקיפות מההרים הסמוכים. בתקופות מלחמה היה היישוב ה"שער" דרכו נכנסו לגאורגיה מדרום. במאה השמינית הוחרב היישוב על ידי הכיבוש הערבי ובמאה השלוש עשרה נחרב שוב על ידי המונגולים. החל מהמאה השש עשרה ועד למאה התשע עשרה, השתייך האזור למשפחת אוואלישווילי. הפלישות תכופות של העות'מאנים בתחילת המאה התשע עשרה דילדלו את אוכלוסיית האזור, ובסופו של דבר נקבע בשנת 1829, בהסכם אדריאנופול כי בורג'ומי נכללת בשטחי האימפריה הרוסית.

 אחוזת מיכאיל ניקולאיביץ' בתוככי בורג'ומי, תחילת המאה ה-20 ארמון ליקאני הרכבל בבורג'ומי גשר על נהר המטקווארי. מואר בלילה

עם סיפוח גאורגיה על ידי האימפריה הרוסית החל אזור בורג'ומי להתפתח. העיירה וסביבותיה היו תחת שליטת שלטונות צבא האימפריה הרוסית. בשנות העשרים של המאה התשע עשרה החלו להשתכן במקום חיילים רוסים. בשנת 1829 לקחו חיילים רוסים, לראשונה, דגימות ממעיינות בורג'ומי למוסקבה. באותה תקופה, שנות השלושים של אותה מאה, החלו להבנות מבנים ובתי מרחצאות בעיירה. בשנת 1845, כאשר הנציב העליון של הקווקז, ייבגני גולובין, הביא את בתו, קתרינה, להתרפא בבורג'ומי, הוא החיש את ההעברה הרשמית של הבעלות על המים משליטת הצבא לשליטה אזרחית. מיכאיל סיומונביץ' וורונצוב, הנציב העליון של הקווקז בשנים 1844-1854, התרשם עמוקות מהיופי של ערוץ בורג'ומי, ובנה במקום את בית קיץ שלו. מזג האוויר החם ומעיינות המים המינרלים, יחד עם הנוף המיוער של האזור כולו, הפכו את בורג'ומי לעיירת קיט בעונת הקיץ עבור האריסטוקרטיה הרוסית. העיירה קיבלה את הכינוי "פנינת הקווקז". בתו של גולובין, קתרינה, החלימה ממחלה לאחר ששתתה את מי המעיין, ולכן קוראים למעיין על שמה "מעיין קתרינה". בשנת 1850 הפכו את מקום נביעת המעיינות ואת כל האזור לפארק לאומי ענקי. לאחרונה שודרג הפארק על ידי הנשיא סקאשווילי. בתקופתו הוקמו קולנוע, גן שעשועים ורכבל. נבנו גשרים ונערכו מספר שינויים נוספים בנוף שהגדילו את האטרקטיביות התיירותית של האזור.

בשנת 1859, נתפס האימאם שאמיל, שהמרד האיסלאמי שהוא עמד בראשו גרם להחזקתם של כוחות צבא רוסיים גדולים בצפון הקווקז למעלה מארבעים שנה. תפיסתו סייעה להתפתחות האזור כולו. משנת 1850 החלה להתפתח תיירות הריפוי. בשנות השישים של אותה מאה החלו להבנות מלונות בבורג'ומי. האגודה לשיקום הנצרות בקווקז, שנוסדה בשנת 1860, עודדה אף היא את התיירות לבורג'ומי. בשנת 1862 מונה מיכאיל רומנוב (Михаил Николаевич), אחיו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה מבית רומנוב, לתפקיד הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז. בשנת 1871, העניק, אחיו אלכסנדר, קיסר רוסיה, את כל ערוץ בורג'ומי למיכאיל. הוא מיהר וגידר חלק גדל מהיערות ואסר על כריתת עצים וצייד ללא רשות. לאחר עשור של היסטוריה תוססת, ייסדו במקום את הפארק הלאומי הראשון בקווקז. מקום נביעת המעיינות וכל האזור לפארק לאומי ענקי. באותה שנה הוקמה מנהלת המים המינרלים של בורג'ומי.

העובדה כי רבים מבני המשפחה המלכותית בנו בבורג'ומי אחוזות מרהיבות, הגדילה את האטרקטיוויות של העיירה והיישוב התפתח. עשירים פרסים, אזרים ורוסים בנו בבורג'ומי אחוזות מרהיבות. נבנו מספר בתי מלון גדולים ופארקים. בין אורחי המפורסמים של בורג'ומי היו המלחין פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי והסופר לב טולסטוי. פיסלו של צ'ייקובסקי מתנוסס במרכז העיירה. אחיו הצעיר של ניקולאי השני, קיסר רוסיה, גאורגי[1], חי ומת בבורג'ומי. פעילויות התיירות בבורג'ומי כללו טיפוס הרים, רכיבה על סוסים, רחצה באמבטיות בליווי מוזיקלי של תזמורות שהופיעו בעונות הקיץ.

בשנות התשעים של המאה התשע עשרה, בין השנים 1892-1895, הורחבו שתי קומות מבית הקיץ של וורונצוב והוענקו לנציג המשפחה המלכותית, הדוכס הגדול, מיכאיל ניקולאייביץ'. בנו של הדוכס הגדול, ניקולאס מיכאלוביץ' (Николай Михайлович), שתל פארק ובנה טירה בסגנון מורי בליקאני, בקצהו המערבי של העיירה. מי הבורג'ומי בבקבוקים החלו להיות משווקים באופן נרחב לייצוא. מהגרים רוסיים שהגיעו לעיירה הביאו לגידול משמעותי באוכלוסייתה. בשנת 1901, נספרו בעיירה 2,031 רוסים לעומת 1,424 גאורגים מקומיים, לראשונה בתולדות העיירה. בשנת 1894 נוספה הסתעפות של רכבת גאורגיה מיכאילובו (חאשורי)-בורג'ומי, ובשנת 1902 נוספה לה ההסתעפות מבורג'ומי לאתר הסקי בקוריאני. התפתחות קו מסילת הברזל השפיעה במידה רבה על התפתחות העיירה המרוחקת כ-179 ק"מ מטביליסי.

בשנת 1903 הואצה התפתחות שמורת הטבע ומילאה באורחים את מלונות העיירה, הדאצ'ות והדירות להשכרה. מחוץ לתיירים הרוסים, ביקרו בבורג'ומי גם תיירים ממערב אירופה. הבום התיירות היה במקביל לשגשוג כל הקווקז והפיכתה לפנינת תרבות. בשנת 1906 גילה ניקולאס, בנו של מיכאיל, את הפוטנציאל הגלום במים המינרליים וייסד את המפעל הראשון למילוי בקבוקים במי בורג'ומי עם סמל מסחרי שנשא את שם עיירת הנופש בורג'ומי. הוא הקים במקום עיירת נופש וקיט, שהייתה מפורסמת מאוד בקרב האצולה הרוסית, ובקרב בני בית המלוכה הרוסי.

לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה והתקנת השלטון הקומוניסטי בגאורגיה, הוחרמו אחוזות האצילים והפכו לביתי-החלמה ושימשו את הנומנקלטורה[2]. המקום שימש גם למפגשים בלתי רשמיים של מנהיגי המפלגה הקומוניסטית. מנהיג ברית המועצות יוסיף סטלין וראש השירות החשאי שלו לברנטי בריה התארחו בחופשותיהם בארמון הצאר, שהורחב באותם ימים לטובת מתחם סנטוריום. אף על פי שבשנת 1968 נפגעה בורג'ומי משיטפון, המשיכה בורג'ומי להתפתח בתקופת השלטון הסובייטי.

המשבר הכלכלי והפוליטי שפקד את גאורגיה לאחר התפוררות ברית המועצות עצרה את תנופת ההתפתחות של האזור, ואף על פי כן נותרה בורג'ומי יעד תיירותי פופולרי של תיירות פנים. לאחר מלחמת אבחזיה, והטיהור האתני של גאורגים מאבחזיה, שיכנה הממשלה הגאורגית את הפליטים הגאורגים במלונות בורג'ומי. מדי פעם מתקיימות מחנות נוער בעיירה. בתקופת נשיאותו של אדוארד שוורדנדזה, קיבלה הדרך מטביליסי לבורג'ומי בעדיפות עליונה ותוחזקה באופן שוטף, מכיוון שלכאן היה יוצא לנפוש.

בשנות ה-2000 גדלה ההשקעה הממשלתית והפרטית באזור בורג'ומי בתשתית המוניציפלית והתיירות. הגידול בהשקעות הביא לשחזור של עשור שלם במצבה של העיירה.