ממצאים ארכאולוגיים מראים שהאזור שמהווה כעת את שוודיה יושב לראשונה עוד בתקופת האבן, כשהקרח שכיסה את פנים היבשת החל לסגת בעידן הקרח האחרון. המתיישבים הראשונים היו ככל הנראה חברת ציידים-לקטים שהתקיימו בעיקר על אוכל מהים. הסברה כי בתקופת הברונזה היה האזור מיושב בצפיפות, נתמכת על ידי ממצאים ארכאולוגיים המאששים את קיומן של קהילות סחר גדולות.

במאות ה-9 וה-10 שגשגה התרבות הוויקינגית בשוודיה, זאת באמצעות המסחר והכיבושים הוויקינגיים לכיוון מזרח (רוסיה והים השחור). במאה ה-11 החלה הנצרות להשתרש באזור.

ב-1389 אוחדו שוודיה, נורווגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע בשם: איחוד קאלמאר (Kalmar). איחוד קאלמאר היה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שוודיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת שלטונו של מלך דני, התנגדות שהגיעה עד כדי מרד חמוש. שוודיה פרשה בסופו של דבר מהאיחוד ב-1521 כשגוסטב אריקסון ואסה מרד במלך הדני, הכתיר עצמו כמלך מחדש את בית המלוכה השוודי, הפרדה שהפכה לעובדה מוגמרת עם הכתרתו למלך ב-1523. באותו זמן אף הגיעה הרפורמציה לשוודיה. הביבליה תורגמה לשוודית בתקופה בעקבות תרגומה לגרמנית. תרגום זה, הידוע בתור ה"ביביליה של גוסטב ואזה" הפך את השוודית לשפת הכתיבה המקובלת (קודם לכן הייתה זו לטינית) ויצר שפת כתיבה תקנית.

במהלך המאה ה-17 גדלה שוודיה והייתה לאחד הכוחות המשמעותיים ביותר באירופה של התקופה, הודות להשתתפותה במלחמת שלושים השנים, תחת הנהגת המלך גוסטבוס אדולפוס. היא השתלטה על שטחים רבים שקודם לכן היו בשליטת האיחוד הפולני-ליטאי ובשלב מסוים שלטה על כמחצית מהמדינות שהרכיבו את הקיסרות הרומית הקדושה. מעמד זה התערער והתפוגג במהלך המאה ה-18, כשהאימפריה הרוסית הרחיבה את אחיזתה בצפון אירופה במלחמה הצפונית הגדולה. כוחה של שוודיה המשיך להתערער עם כיבוש פינלנד על ידי אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה ב-1809 וצירופה לאימפריה הרוסית כדוכסות גדולה. לחולשה זו נלווה גם מרד אצילים שהתרחש במדינה והוביל לקיצוץ ניכר בסמכויות המלך, כינון חוקה וחלוקת הסמכות לחקיקה בין המלך לבין הפרלמנט, הריקסדאג (Riksdag).

שוודיה[א] היא המדינה הנהנית מתקופת השלום הארוכה בהיסטוריה. המלחמה האחרונה שבה הייתה שוודיה מעורבת היא המערכה נגד דנמרק (חלק מהמלחמות הנפוליאוניות) ב-1814, שבה שוודיה כבשה את נורווגיה מדנמרק. נורווגיה הכריזה עצמאות בשנת 1905, בשקט יחסי, פרט לכמה מחלוקות שוליות. שוודיה נותרה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה (במלחמת החורף שוודיה התירה למתנדבים לעזור לפינלנד, אך שמרה על נייטרליות פורמלית). גם במהלך המלחמה הקרה התמידה שוודיה במדיניות זו, ואף כיום היא שייכת למעט בריתות או ארגונים צבאיים בינלאומיים.

ב-19 בנובמבר 1946 הצטרפה שוודיה לאו"ם כחברה ה-54. ב-1995 היא הצטרפה לאיחוד האירופי. שוודיה איננה חברה בנאט"ו, אך ב-2022 החלה בהליך הצטרפות לארגון וזאת לאחר מאות שנים של נייטרליות[1].

שגיאת ציטוט: נראה כי בדף קיימות תבניות "ביאור" אך לא תבנית "ביאורים" להצגתן.

^   גרדיאן ורויטרס, ראש ממשלת שוודיה הודיעה: נגיש בקשה רשמית להצטרף לנאט"ו, באתר הארץ, 16 במאי 2022