Россия

רוסיה
Ninara from Helsinki, Finland - CC BY 2.0 Krytsyn Vlad - CC BY-SA 3.0 Отачкин А.Е - Public domain Денис Пономарев - CC BY-SA 4.0 OlgaChuma Ольга Чумаченко - CC BY-SA 3.0 SiefkinDR - CC BY-SA 3.0 Тимур Агиров - CC BY-SA 4.0 User:MatthiasKabel - CC BY-SA 3.0 Минин. The original uploader was Egor Minin at Russian Wikipedia. - CC BY-SA 3.0 Suleymannabiev - CC BY-SA 4.0 kuhnmi - CC BY 2.0 Sergey Pesterev - CC BY-SA 4.0 Cons Ph - CC BY-SA 4.0 Azmanova Natalia - CC BY-SA 4.0 Cons Ph - CC BY-SA 4.0 HiperBoreus - CC BY-SA 3.0 Vadim Tolbatov - CC BY-SA 4.0 Tamten at cs.wikipedia - Public domain PDXdj at English Wikipedia - CC BY 2.5 Отачкин А.Е - Public domain VasilyevaED - CC BY-SA 4.0 Original uploader was Buzava at en.wikipedia - Public domain Sorovas - CC BY-SA 3.0 Игорь Шпиленок - CC BY-SA 3.0 Koenzime - CC BY-SA 3.0 KostyantynKostenko - CC BY-SA 4.0 Татьяна Лисицына - CC BY-SA 4.0 Azmanova Natalia - CC BY-SA 4.0 User:Simm - CC BY-SA 2.5 Robert Nunn from London, UK - CC BY-SA 2.0 Sorovas - CC BY-SA 3.0 Marina Lystseva - GFDL 1.2 MAK - Public domain Robert Nunn from London, UK - CC BY-SA 2.0 Butorin - CC BY-SA 4.0 Florstein (Telegram:WikiPhoto.Space) - CC BY-SA 4.0 Sorovas - CC BY-SA 3.0 VasilyevaED - CC BY-SA 4.0 AndrianovaNatalia - CC BY-SA 3.0 Ministry of Defence of the Russian Federation - CC BY 4.0 Azmanova Natalia - CC BY-SA 4.0 Денис Пономарев - CC BY-SA 4.0 ru:Участник:ComIntern - GFDL sanil - CC0 Тимур Агиров - CC BY-SA 4.0 Игорь Шпиленок - CC BY-SA 3.0 Sorovas - CC BY-SA 3.0 Sergey Nemanov (Photocity) - CC BY-SA 2.5 Ahsartag - Public domain Sergey Pesterev - CC BY-SA 4.0 CHK46 - CC BY-SA 4.0 sanil - CC0 Ninara from Helsinki, Finland - CC BY 2.0 Vyacheslav Argenberg - CC BY 4.0 Sergey Pesterev - CC BY-SA 4.0 Laika ac from USA - CC BY-SA 2.0 A.Savin - CC BY-SA 3.0 kuhnmi - CC BY 2.0 Тимур Агиров - CC BY-SA 4.0 Aslan4ik - CC BY-SA 3.0 Asya - CC BY-SA 3.0 kuhnmi - CC BY 2.0 kuhnmi - CC BY 2.0 Museum of Soviet Arcade Machines - CC BY-SA 4.0 Heidas - CC BY-SA 3.0 Anthospace - CC BY-SA 3.0 Сергей Александров - CC BY-SA 3.0 No images

Context of רוסיה

רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: ‏?‏ תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני 17,125,191 קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר באסיה וכארבעה מיליוני קמ"ר באירופה), ומקיפה שמינית משטח היבשה של כדור הארץ. היא משתרעת על פני אחד-עשר אזורי זמן וגובלת בשש-עשרה מדינות ריבוניות (יש לה גבול יבשתי עם נורווגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית, וגבול ימי עם יפן ועם ארצות הברית), יותר מכל מדינה בעולם. זוהי המדינה התשיעית באוכלוסייתה והמדינה המאוכלסת ביותר באירופה, עם אוכלוסייה של 145.5 מיליון תושבים.

בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא מוסקבה. סנקט פטרבורג היא המרכז התרבותי של רוסיה והעיר השנייה בגודלה. אזורים עירוניים מרכזיים נוספים כוללים את נובוסיבירסק, יקטרינבורג, ניז'ני נובגורוד...הצג את ההמשך

רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: ‏?‏ תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני 17,125,191 קמ"ר (מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר באסיה וכארבעה מיליוני קמ"ר באירופה), ומקיפה שמינית משטח היבשה של כדור הארץ. היא משתרעת על פני אחד-עשר אזורי זמן וגובלת בשש-עשרה מדינות ריבוניות (יש לה גבול יבשתי עם נורווגיה, פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, בלארוס, אוקראינה, גאורגיה, אזרבייג'ן, קזחסטן, סין, מונגוליה וקוריאה הצפונית, וגבול ימי עם יפן ועם ארצות הברית), יותר מכל מדינה בעולם. זוהי המדינה התשיעית באוכלוסייתה והמדינה המאוכלסת ביותר באירופה, עם אוכלוסייה של 145.5 מיליון תושבים.

בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא מוסקבה. סנקט פטרבורג היא המרכז התרבותי של רוסיה והעיר השנייה בגודלה. אזורים עירוניים מרכזיים נוספים כוללים את נובוסיבירסק, יקטרינבורג, ניז'ני נובגורוד וקאזאן.

רוסיה חזרה להיות מדינה נפרדת עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991. תחת השלטון הסובייטי היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית", ועם הקמתה הפכה לפדרציה עצמאית. רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של ברית המועצות, אחת משתי מעצמות העל, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, לאחר פירוק ברית המועצות ירשה רוסיה את מושבה הקבוע במועצת הביטחון של האו"ם.

הקבוצה האתנית הדומיננטית ברוסיה הם הרוסים, ושמה "רוסיה" הוא גם כינוי מסורתי לארץ שבה חי והתרכז רוב העם הרוסי לאורך המאות ה-14–21. חלקים ממנו חיו גם בארצות שכנות, שבעבר היו חלק מהאימפריה הרוסית והפכו לעצמאיות במהלך המאה ה-20. ברוסיה חיות גם קבוצות שאינן מזהות עצמן עם הלאום הרוסי.

למרות התארגנותה מחדש אחרי שנת 1991 כמדינה רפובליקנית בעלת משטר דמוקרטי דה יורה, האופי הדמוקרטי של המדינה הלך ונפגע בהדרגה בתחילת המאה ה-21, וזכויות האדם בה מופרות באופן תדיר. מאז שנת 2000, תחת שלטונו של ולדימיר פוטין, נחשבת רוסיה למדינה בעלת משטר אוטוקרטי וסמכותני. פוטין סופג ביקורת בינלאומית חריפה בעקבות פגיעתו במתנגדי משטר, בעיתונאים, בבני מיעוטים ובפעילי אופוזיציה וזכויות אדם.

More about רוסיה

Basic information
  • Currency רובל רוסי
  • Native name Россия
  • Calling code +7
  • Internet domain .ru
  • Speed limit 90
  • Mains voltage 220V/50Hz
  • Democracy index 3.31
Population, Area & Driving side
  • Population 137550949
  • Area 17075400
  • Driving side right
היסטוריה
  •   ערך מורחב – היסטוריה של רוסיה
    רוס של קייב ונסיכות מוסקבה   ערכים מורחבים – רוס של קייב, נסיכות מוסקבה...הצג את ההמשך
      ערך מורחב – היסטוריה של רוסיה
    רוס של קייב ונסיכות מוסקבה   ערכים מורחבים – רוס של קייב, נסיכות מוסקבה

    תולדותיה של רוסיה שזורות בתולדותיה של קבוצה אתנית, המכונה סלאבים. קבוצה זו היא המקור לעמים מרכז ומזרח-אירופיים רבים, דוגמת הרוסים, האוקראינים, הפולנים ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה קייב-רוס (או: "רות'ניה של קייב"), שנקראה על שם בירתה - קייב. ישות זו הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של קבוצה או שבט בשם "רוס". הדעות חלוקות לגבי מקורותיהם של אנשים אלה. מרבית החוקרים טוענים שמקורם מאזור סקנדינביה של היום. לפי תאוריה זו בני שבט זה נחשבו הוויקינגים של מזרח אירופה, ובפי המקומיים הם כונו "ורנגים". מלכם הראשון היה רוריק. עיקר שטחי הממלכה הקדומה השתרעו על שטחי אוקראינה המודרנית. לפי דעה אחרת, הפופולרית במידה מסוימת ברוסיה, מקורה של קבוצה זו או של השבט הזה בעמים הסלאביים עצמם. בשנת 988, בתקופת שלטונו של ולדימיר הראשון, התנצרו הרוסים בעקבות השפעה ביזנטית. עם נפילתה של ביזנטיון באמצע המאה ה-15, ראו עצמם הרוסים ממשיכי דרכה (החל מאותה התקופה כונתה רוסיה: "רומא השלישית"[דרוש מקור]).

    רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה, והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו אלו באלו. בתקופה זו, קמה במרכז רוסיה נסיכות ולדימיר, ואילו בצפונה התבססה רפובליקת נובגורוד. באמצע המאה ה-13, נכבשה רוסיה על ידי האימפריה המונגולית (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה), ונשארה תחת העול הזר במשך כשלוש מאות שנים.

    במהלך תקופת השלטון הזר עלתה קרנה של נסיכות מוסקבה, ועוד לפני הניצחון על המונגולים בקרב קוליקובו, אשר התרחש בשנת 1380, הפכה נסיכות זו דומיננטית. הנסיך איוואן השלישי הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480, לאחר עימות שכונה: "ההתקוממות הגדולה על נהר האוגרה".

    שושלת רומנוב   ערך מורחב – שושלת רומנוב
     שיאה של האימפריה הרוסית, 1866. אזורי שליטה צבועים בצבע ירוק כהה.

    במהלך מאתיים השנים שלאחר מכן ביססה נסיכות מוסקבה את מעמדה באירופה המזרחית. באמצע המאה ה-16 הכתיר את עצמו שליטה של הנסיכות, איוואן האיום, בתואר צאר כסמל לכוחה הרב. במהלך תקופה זו ידעה רוסיה מספר פלישות זרות, ובאחת מהן אף איבדה את השליטה על עיר בירתה לפרק זמן קצר, בראשית המאה ה-17. איוואן האיום היה אחרון השליטים משושלת רוריק. לאחריו, עלתה לשלטון שושלת רומנוב, בשנת 1613.

    למרות הכיבושים הנרחבים, פיגרה רוסיה אחרי מדינות מערב אירופה מבחינות רבות. כתוצאה מכך, יזם הצאר פיוטר הגדול, שעלה לשלטון בסוף המאה ה-17, רפורמות רבות, שבסופן הפכה רוסיה למעצמה בינלאומית ושינתה את שמה לאימפריה הרוסית. הניצחון על שוודיה במלחמה הצפונית הגדולה, אשר התרחשה בראשית המאה ה-18 - ביסס את מיקומה החדש.

     פיוטר הגדול, מצביע על סנקט פטרבורג במפה כמקום מושבו וכבירת האימפריה. הוא עונד סרט כחול כסימן לתואר אצולה, ומחזיק בידו הימנית חרב המונחת על תותח – סימן לכיבושיו הרבים.

    במהלך המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19, הייתה רוסיה אחד הכוחות הדומיננטיים בעולם, עם תעשייה מפותחת ומחקר מתקדם. למרות ההתחלה הנאה, בוששה המהפכה התעשייתית להגיע למדינה, וכתוצאה מכך החל להיווצר פער כלכלי הולך וגדל בינה ובין מדינות מערב אירופה. במישור הצבאי, נחלה רוסיה מספר הפסדים במלחמות, דוגמת מלחמת קרים (1856-1854) ומלחמת רוסיה–יפן (1905-1904). בנוסף, אירע ניסיון מהפכני כושל כנגד הצאר - מהפכת 1905. רוסיה הייתה עדה לעלייה חדה באבטלה וברמת העוני, בקרב השכבות החלשות של אוכלוסייתה.

    ברית המועצות   ערך מורחב – ברית המועצות

    המשברים הגיעו לשיאם במהלך מלחמת העולם הראשונה. הכלכלה הרוסית החלשה לא עמדה בנטל הכבד וקרסה. קריסת הכלכלה, האבדות הרבות בנפש בחזית, הרעב הכבד והתעמולה של המתנגדים כנגד המשטר המלוכני, דוגמת הבולשביקים ואחרים, גרמו לנפילתו של הממשל, במסגרת מהפכת פברואר (1917). הממשלה הרוסית הזמנית שהוקמה, בראשותו של קרנסקי, לא הצליחה להתמודד עם המשבר, ונפלה במהפכת אוקטובר, לאחריה עלה לשלטון ולדימיר איליץ' לנין. הבולשיביקים הכריזו על כינון מדינה חדשה: "רוסיה הסובייטית". המדינה שקעה עד מהרה במלחמת אזרחים אכזרית שנמשכה עד 1921.

    ב-30 בדצמבר 1922 הוקמה ברית המועצות, כאיחוד בין רוסיה ובין מספר רפובליקות סובייטיות נוספות, שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר - ביוזמת הצבא האדום. השלטון אשר עמד בראש המדינה החדשה נקט במדיניות בדלנית במהלך עשרים השנים שחלפו מתום מלחמת האזרחים, ודאג לתעש אותה ולהשריש את צורת השלטון החדשה בקרב אזרחיה. ידה של ברית המועצות בתום מלחמת העולם השנייה הייתה על העליונה. המלחמה גרמה למשבר חריף בממלכה המאוחדת, שאיבדה ממעמדה הבינלאומי כמעצמת על; את מקומה תפסה רוסיה, לצד ארצות הברית. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בכינוי: "המלחמה הקרה". מלחמה זו התחממה מעת לעת, בעת מלחמות בין בעלות הברית של המעצמות, דוגמת מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. בתקופה זו, שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה, דוגמת המרד בהונגריה, אשר התרחש בשנת 1956 ו"האביב של פראג" בצ'כוסלובקיה בשנת 1968.

    בשנת 1964, הודח ניקיטה חרושצ'וב מהשלטון, ואת מקומו תפס ליאוניד ברז'נייב. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את הצבא הסובייטי והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם. עם זאת, התאפיין שלטונו בשחיתות הולכת וגוברת ובמיתון כלכלי. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982, ידעה ברית המועצות חילופי שלטון תכופים, כאשר יורי אנדרופוב (1982 - 1984) וקונסטנטין צ'רניינקו (1984 - 1985) משלו בה לפרקי זמן קצרים. השניים האחרונים היו חולים מאוד כבר בהיכנסם לתפקיד, ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות, שנשארה זהה כמעט לחלוטין לזו שהונהגה בתקופת ברז'נייב.

    לאחר התפרקות ברית המועצות   ערך מורחב – התפרקות ברית המועצות

    מיכאיל גורבצ'וב, שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של קונסטנטין צ'רניינקו, ניסה להציל את כלכלתה הקופאת של המדינה, אך לא השכיל להפיל את שיטת הממשל הקומוניסטית. עם זאת, הרפורמות שהנהיג תרמו בשנת 1991 להתפרקות ברית המועצות, זמן קצר לאחר בחירתו של בוריס ילצין לנשיא. לאחר נפילת הברית, התרחשה הפיכת ינאייב, אשר בוצעה על ידי החוגים הקומוניסטיים השמרניים. הפיכה זו הייתה ניסיון פוטש, על מנת להחזיר את הגלגל לאחור, אך כשלה כעבור שלושה ימים בלבד. בניצוחו של ילצין, הפכה רוסיה לדמוקרטיה. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה, והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמר את מעמדה הרם בקרב הרפובליקות הפורשות; לשם כך הקימה את חבר המדינות, אך לרוע המזל אף הוא התפרק. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים צבאיים, בעיקר מצד חסידי השלטון הישן, אשר דגלו בחידוש הברית, כמו גם מתקפות טרור רצחניות צ'צ'ניות, על רקע מאבקה של צ'צ'ניה לקבלת עצמאות מרוסיה. רוסיה ידעה גם משברים כלכליים קשים; הקשה מכולם היה משבר הרובל, אשר התרחש באוגוסט 1998.

    ילצין היה הנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות במדינה. הוא כיהן כנשיא במשך שתי קדנציות רצופות, עד שהגיש את התפטרותו[דרושה הבהרה], ערב פתיחת המאה ה-21. הוא הנהיג במדינה רפורמות רדיקליות, והביא לשינוי המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי של רוסיה. כמו כן הביא לקריסת הסוציאליזם בברית המועצות, הוציא את המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק ופיזר את הסובייט העליון.

    עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון בשנת 2000, בעידודו של ילצין, ביססה רוסיה את מעמדה הכלכלי, והחלה להיחלץ בהדרגה מהמשבר הכלכלי הקשה אליו נכנסה. עדות לכך ניתנה ב-1999, במהלכה החלו מחירי הנפט והגז הטבעי לעלות חזרה לשווים המקורי, טרם המשבר שגרם לצניחתם. השיפור במעמדה הכלכלי של רוסיה תרם להשפעתה המכרעת על הפוליטיקה והכלכלה העולמית.

    בד בבד, עברה רוסיה הידרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט: גופי אכיפת החוק הפדרליים קיבלו סמכויות מורחבות; ערוצי הטלוויזיה והרדיו עברו לבעלות גזפרום מדיה, תאגיד תקשורת בבעלות תאגיד גזפרום הממשלתי; ספקיות התקשורת חויבו להתבסס על תשתיות רוסיות ונמנע מטוקבקיסטים מלהביע דעות מבלי להירשם קודם לכן ונחקק חוק האינטרנט הריבוני שנועד לוודא שרשת האינטרנט הרוסית תתבסס על משאבים רוסיים ובכך תתאפשר לממשלת רוסיה שליטה טובה יותר על האינטרנט במדינה.

    בדצמבר 2007, נערכו בחירות לדומה (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, האספה הפדרלית), אשר בהן זכתה "רוסיה המאוחדת", מפלגתו של פוטין. במרץ 2008, נערכו בחירות לנשיאות רוסיה, לאחריהן זכה ברוב קולות מקורבו של פוטין, דמיטרי מדבדב.

    באוגוסט 2008, פלשה רוסיה לשכנתה גאורגיה, במסגרת המלחמה בדרום אוסטיה. היה זה העימות הצבאי הראשון מחוץ לגבולותיה מאז התפרקות ברית המועצות, שהביא לעצמאות דה פקטו של מחוזות דרום אוסטיה ואבחזיה.

    במרץ 2012, נערכו בשנית הבחירות לנשיאות רוסיה, ופוטין נבחר מחדש לקדנציה בת שש שנים, כשהוא ממנה את קודמו, מדבדב, לתפקיד ראש הממשלה. רוסיה הייתה מעורבת במשבר קרים, שהביא לסיפוח דה-פקטו של חצי האי קרים לרוסיה. עקב אירועים אלה, הטילו מרבית מדינות המערב סנקציות כלכליות על רוסיה, ויחד עם ירידת מחירי הנפט והגז (המהווים את רוב הייצוא הרוסי) שהחלה ב-2014 - הביאו אלה למיתון בכלכלה הרוסית.

    בספטמבר 2015, התערבה רוסיה בנעשה במלחמת האזרחים בסוריה, כששלחה כוחות צבאיים, אשר סייעו לנשיא סוריה, בשאר אל-אסד – במלחמתו במתנגדים לשלטונו. סיוע זה הביא להידרדרות מתמשכת של רוסיה ביחסיה עם מדינות המערב.

    בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21, הצליח פוטין לחזק בהדרגה את הדומיננטיות שלו בשלטון, ואת תדמיתו כשליט הרלוונטי היחיד ברוסיה, תוך נטרול אפקטיביות מצד האופוזיציה. פוטין נהנה בתקופה זו באופן עקבי למדי מתמיכה ציבורית רחבה, אולם נקודת שפל יחסית בתדמיתו הציבורית הגיעה בשנת 2019 כאשר מספר מחאות ציבוריות התמזגו יחד באופן שערער את לגיטימיות השלטון שלו באופן חריג. המחאות השונות נגעו במגוון נושאים, ביניהם העלאת גיל הפרישה, קיצוץ בשירותי הרווחה הציבוריים, חוסר יכולת לטפל במפגעי אשפה[1] וטענות לאוזלת יד הממשלה מול תופעת של אלימות נגד נשים[2] - אלו הצטרפו לגל מחאות מוקדם יותר בארגון האופוזיציה, שהחל לצבור תאוצה בשנים 2017–2018 תוך טענות לשחיתות שלטונית בדרגים הגבוהים. באוגוסט 2019 נעצרו כ-600 אזרחי רוסיה שהשתתפו במחאה למען בחירות חופשיות ובעקבות סנקציות על כלכלתה חווה רוסיה האטה כלכלית מסוימת[3].

    במהלך התפרצות נגיף הקורונה, הייתה רוסיה המדינה השלישית בעולם במספר הנדבקים בה: כ-2 מיליון נדבקים.

    מאז נובמבר 2021 ריכזה רוסיה כוחות צבא גדולים בגבולה עם אוקראינה, וב-24 בפברואר 2022 החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה.

    רוסיה היא אחת מהנפגעות העיקריות ממשבר האקלים (הטמפרטורה בה עולה בקצב מהיר מבשאר העולם), אך גם אחת מהמדינות העיקריות התורמות לו (הרביעית בשיעור פליטת גזי החממה)[4].

    ^ אתר למנויים בלבד  החיים בזבל: האויבים הגדולים ביותר של שלטון פוטין, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2019 ^ "לא רציתי למות". מחאת נשים ברוסיה, באתר ynet, 24 ביולי 2019 ^ ההפגנות נמשכות: 600 עצורים במחאת האופוזיציה במוסקבה, באתר וואלה!‏, 3 באוגוסט 2019 ^ Daniel Kozin, Is Russia Finally Waking Up to Climate Change?, The Moscow Times, ‏2020-03-04 (באנגלית)
    Read less

Phrasebook

שלום
Привет
עוֹלָם
Мир
שלום עולם
Привет, мир
תודה
Спасибо
הֱיה שלום
До свидания
כן
Да
לא
Нет
מה שלומך?
Как дела?
טוב תודה
Хорошо, спасибо
כמה זה?
Сколько это стоит?
אֶפֶס
Нуль
אחד
Один

Where can you sleep near רוסיה ?

Booking.com
487.408 visits in total, 9.187 Points of interest, 404 יעדים, 34 visits today.