הקהילה היהודית המתועדת הראשונה בליברפול בנתה בשנת 1753 בית כנסת ובית קברות ברחוב קומברלנד. לא ידוע דבר על מקורות קהילה זאת.

בשנת 1789, קהילה חדשה הקימה בית כנסת ברחוב פרדריק (Upper Frederick Street) 133 כיום צ'יינה טאון. בית הכנסת ובו מקום לכ־70 מתפללים עדיין קיים אך בית הקברות הסמוך אליו פורק.

בשנת 1806 נבנה בסיל סריט (Seel Sreet) בית כנסת עבור 290 מתפללים. בשנת 1838 חל פילוג בקהילה. החלק הפורש בנה בשנת 1842 בית כנסת נפרד בהופ פלייס. קהילת סיל סטריט כונתה הקהילה העתיקה של ליברפול וקהילת הופ פלייס כונתה הקהילה החדשה. בשנת 1870, בשל התרחבותה של הקהילה העתיקה, הורגש צורך בבניית בית כנסת גדול יותר. אבן הפינה לבית הכנסת החדש הונחה בשנת 1872 על מגרש שנרכש בפרינסס רוד. טקס חנוכת בית הכנסת החדש ובו מקום ל-824 מתפללים התקיים ב-2 בספטמבר 1874.

בית הכנסת תוכנן על ידי ויליאם ג'יימס אודסלי וג'ורג' אשדאון אודסלי, אדריכלים אחים מאדינבורו, אשר שילבו בו אלמנטים מזרחיים, מוריים וגותיים בהשפעת בתי כנסת בהם ביקרו באירופה לצורך השלמת הפרויקט. בניית בית הכנסת מומנה כולה על ידי הקהילה.

בית הכנסת התפרסם כבית הכנסת האורתודוקסי הראשון בו שרה מקהלה מעורבת של נשים וגברים. בתחילה, המקהלה הייתה מורכבת רק מגברים. במלחמת העולם השנייה, כאשר הגברים גויסו, נשותיהם התנדבו למלא את מקומם ומאז המקהלה נשארה מעורבת.[1]

בבית הכנסת אפשר למצוא תערוכה המתארת את ההיסטוריה של הקהילה החל מסוף המאה ה-18.

בשל מיעוט המתפללים, בית הכנסת הפסיק לפעול באוקטובר 2021 אך נשאר פתוח לסיורים, מופעי תרבות, חתונות וחגיגות בר מצווה.