במהלך המאה ה-17 הייתה האחוזה בבעלותו של אציל שוודי. באותה עת נקראה האחוזה בפינית: "סארי סלו" - "כפר האי" או "הכפר הגבוה". לימים עוות השם על ידי התושבים הרוסיים של האזור ל"צארסקויה" - שמשמעו "של הצאר".

בשנת 1708 הוענק השטח על ידי הצאר פיוטר הגדול לרעייתו, הקיסרית יקטרינה הראשונה, אשר הקימה בכפר את כנסיית הבשורה בשנת 1724 ושינתה את שם הכפר ל"בלאגווסצ'נסקויה" (כפר הבשורה). שם זה לא תפס ותושבי הכפר המשיכו לקרוא לו בשמו המקורי.

יקטרינה החלה לבנות באתר מגורי נופש קיסריים לחודשי הקיץ. בתה, הקיסרית יליזבטה הורתה לאדריכל ברתולומאו רסטרלי להקים במקום את הארמון, שיקרא לימים ארמון יקטרינה.

הארמון הורחב בהוראת הקיסרית יקטרינה השנייה, אשר שכרה את האדריכל צ'ארלס קמרון להרחיב את הארמון לממדיו הנוכחיים.

כיום האזור כולל שני ארמונות:

ארמון יקטרינה הבנוי בסגנון הבארוק, וסביבו פארק יקטרינה; ארמון אלכסנדר הבנוי בסגנון נאו קלאסי, וסביבו פארק אלכסנדר.

פארק יקטרינה כולל גנים רשמיים בסגנון צרפתי, וגנים אנגליים טבעיים ובהם מבנים רבים (מבני שטות) ובהם בית האדמירליות ההולנדי, הפגודה החורקת, עמוד צ'זמה, אובליסק קאגול וגשר עשוי שיש.

בפארק אלכסנדר נבנה הכפר הסיני.

בשלהי המאה ה-18 הפך האזור לאתר הנופש הפופולרי של האצילות הרוסית, אשר שאפה לנפוש בסמוך למשפחה הקיסרית. בצידו הדרומי של הארמון הוקמו מבני המשמר הקיסרי, ובסמוך, בשנת 1770 יסדה יקטרינה הגדולה את העיירה "סופיה" (שמה הגרמני של הקיסרית). בתקופה זו נבנתה בעיירה קתדרלת העלייה, בתכנונו של צ'ארלס קמרון (בסגנון ניאו קלאסי).

בשנת 1808 אוחדו סופיה וצארסקויה סול, והפכו לעיירה אחת.

בשנת 1811 הורה הצאר אלכסנדר הראשון על פתיחת צארסקויה סלו לייסאום בסמוך לארמון יקטרינה. בית ספר זה שימש את ילדי משפחתו וכן למדו בו אלכסנדר פושקין ואלכסנדר גורצ'קוב (שסיימו את לימודיהם בבית הספר בשנת 1817).

העיירה נותרה עיירה כפרית, ובמהלך התיעוש שפקד את האזור בשלהי המאה ה-19 לא ניבנו בסמוך לה מפעלים, אולם קו הרכבת הראשון ברוסיה נבנה בשנת 1837 במטרה לקשר את הכפר עם סנקט פטרבורג. כמו כן הוקמה בכפר תחנת רדיו בשנת 1917.

במהלך המהפכה הרוסית הוחזק הצאר ניקולאי השני במעצר בארמון אלכסנדר.

בשנת 1918, בעקבות מהפכת אוקטובר שונה שם הכפר ל"דטסקויה סלו" (כפר הילדים) ובשנת 1937 שונה שם העיירה לפושקין, לזכר ציון יובל המאה למותו של המשורר אלכסנדר פושקין.

ב-17 בספטמבר 1941 כבשו הנאצים את העיירה, הפכו את הארמונות למחנות צבא, ובזזו והרסו את הארמון והגנים. בין היתר נבזז חדר הענבר הידוע מארמון יקטרינה. הארמון שוחרר על ידי הצבא הסובייטי ב-24 בינואר 1944.

בתום המלחמה החלו עבודות השיקום של הארמונות. עבודות אלה טרם הסתיימו.

בעת הכיבוש הנאצי, באוקטובר 1941, הובאו מאות גברים, ילדים ונשים יהודים אל הפארק בארמון יקטרינה ונורו למוות.

בשטח העיר ממקום בית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה שנהרס בתקופה הסובייטית ובשנת 2014 הוחלט על שיקומו.