שיקגו (באנגלית: Chicago ?) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי. העיר היא מושב המחוז של מחוז קוק. נכון לשנת 2020, חיים בעיר כ-2.7 מיליון תושבים. המטרופולין של שיקגו (המכונה גם שיקגולנד) מתפרסת על פני שבעה מחוזות של אילינוי וכן על פני מחוז אחד של אינדיאנה ומחוז אחד של ויסקונסין. מטרופולין זו נחשבת לשלישית בגודלה בארצות הברית כולה, ונכון לשנת 2020, חיו בה מעל ל-9.6 מיליון תושבים. שיקגו ממוקמת על גדת ימת מישיגן ומשמשת מרכז אקדמי, תחבורתי, תעשייתי, תרבותי ומסחרי חשוב.
המסיונר הצרפתי ז'אק מארקט מטיף לאינדיאנים המקומייםבמהלך המאה ה-17 הגיעו לאזור בני השבט האינדיאני הפוטאוואטמי (Potawatomis). הם קראו לאזור אשר מסביב לשפך נהר שיקגו ולנהר עצמו בשם "שקאוגו" (באיות צרפתי: Checaugou) על שם צמחי השום (מסוג Allium tricoccum[1]) אשר גדלו באותה העת בשפע בחבל ארץ זה.
אזור שיקגו שימש בהמשך העת החדשה כנקודת מעבר עבור אינדיאנים, חוקרים ומיסיונרים בין קנדה לבין אגן נהר המיסיסיפי. רבים מאנשים אלה היו קנדים צרפתים ולכן רבים משמות המקומות באזור, כולל שמה של שיקגו עצמה, מאויתים כיום על פי כללי הכתיב הצרפתיים. העובדה כי אזור שיקגו חיבר בין נהר שיקגו (אשר זרם במקור לתוך ימת מישיגן) ונהר דפליינס (אשר זורם לתוך נהר המיסיסיפי), משך את תשומת לבם של החוקרים שטיילו באזור משום שסברו כי לאזור פוטנציאל רב כמרכז תחבורה. האישים הבולטים שעברו באזור זה במהלך המאה ה-17 כוללים את:
החוקרים הקנדיים צרפתים לואיס ז'ולייה וז'אק מארקט, אשר עברו בשנת 1673 באזור בו תוקם בהמשך שיקגו בדרכם לקוויבק. הכומר קלוד אלואז (Calude Allouez) אשר הגיע אל האזור בשנת 1677 במטרה לנצר את השבטים האינדיאניים המקומיים. מגלה הארצות הצרפתי רנה-רובר קוואלייה, אדון לה-סאל אשר עבר דרך האזור בו תוקם בהמשך שיקגו בשנת 1682 בדרכו לנהר המיסיסיפי. מסדר ישועים צרפתי הגיע אל האזור בו תוקם בהמשך שיקגו בשנת 1696 וייסד במקום מיסיון במטרה לנצר את השבטים האינדיאניים המקומיים (המיסיון ננטש ארבע שנים מאוחר יותר).ההתיישבות הראשונה באזור החלה בשנת 1779, עם הקמת מושבת סחר פרוות על ידי הסוחר הקוויבקי ז'אן-בטיסט פואן דו סאבל (Jean Baptiste Pointe du Sable).
לאחר לחימה ממושכת של צבא ארצות הברית בשבטים האינדיאנים, לבסוף בשנת 1795 בעקבות ההפסד של הכוחות האינדיאנים בקרב העצים הגדועים (Battle of Fallen Timbers) במסגרת אמנת גרינוויל (Treaty of Greenville) אולצו שבטי האינדיאנים להעביר את השליטה על חלקים נרחבים מהאזור בו תוקם העיר שיקגו לשימוש צבא ארצות הברית ובמקום הוקם מוצב צבאי. האינדיאנים קיבלו בתמורה סחורות בעלות של 20,000 דולרים, כגון שמיכות, כלי עבודה ובעלי חיים.
שבטים אינדיאנים שונים נותרו עדיין באזורים בהם הוקמו בהמשך פרוורים של העיר שיקגו, כמו האזור בו הוקמו פרוורי החוף הצפוני של שיקגו. הם פונו ממרבית אזורים אלה בהמשך, בעיקר בעקבות הסכמי מכירת קרקעות שונים.
המאה ה-19 - צמיחתה של העיר
ציור של העיירה שיקגו משנת 1838בשנת 1803 הקים צבא ארצות הברית את מצודת דירבורן (Fort Dearborn) על גדתו הדרומית של נהר שיקגו. במלחמת 1812 נערך הטבח במצודת דירבורן והמצודה נהרסה כליל.
בשנת 1816 נחתמה "אמנת סנט לואיס" (Treaty of St. Louis) בין צבא ארצות הברית לשבטים האינדיאנים אשר ישבו באזור אילינוי ומילווקי בו הופקעו כל האדמות האינדיאניות באזורים הללו מידיהם של השבטים האינדיאנים בתמורה לסחורות בעלות 1,000 דולרים. בעקבות ההסכם הוקמה מצודת דירבורן מחדש.
ב-12 באוגוסט 1833 נוסדה העיירה שיקגו כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 350 תושבים בלבד. בשנת 1836 החלה בניית תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal). עם תחילת הבנייה נהרו לשיקגו כמות גדולה של פועלים אשר הגדילה את אוכלוסיית העיר באופן משמעותי. בשל כך, בשנת 1837 הוכרזה שיקגו כעיירה[דרושה הבהרה] כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 4,170 תושבים. בשנת 1848 נפתחה תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal) אשר אפשרה הובלה ימית מאזור הימות הגדולות דרך שיקגו אל נהר מיסיסיפי ואל מפרץ מקסיקו. כמו כן, באותה השנה הושלמה גם הבנייה של מסילת הברזל הראשונה לשיקגו אשר קישרה את שיקגו אל העיר ניו יורק.
ציור של השרפה הגדולה של שיקגו של שנת 1871
תיאור השריפה בעיתון החבצלת, נובמבר 1871בשנת 1851 הקצתה העיר לחברת הרכבות של אילינוי (Illinois Central Railroad) שטחי קרקע לצורך הקמת מסילת רכבת. בהמשך הוקמו מסילות ברזל רבות אשר התפרשו משיקגו לכל עבר ועד מהרה שיקגו הפכה למרכז הרכבות של ארצות הברית. מפעל הפלדה הראשון בעיר הוקם בשנת 1857. בעקבות הביקוש לעובדים בתעשייה וברכבות החלו לעבור אל העיר מהגרים רבים. בשנת 1860 מנתה אוכלוסייתה של העיר 109,260 תושבים.
בפברואר 1856 אושרה תוכנית לבניית תיעול של מערכת ביוב בשיקגו. בעקבות כך, ביוב ושפכים תעשייתיים הוזרמו לתוך ימת מישיגן וזיהמו את מקור המים העיקרי של העיר.
פועלי התעשייה בעיר החלו להתארגן כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19, ובמשך 50 השנים הבאות פרצו בשיקגו שביתות ומחאות שרבות מהן היו אלימות ודוכאו בברוטליות על ידי המשטרה. שביתת פולמן, שביתת פועלים אלימה שהחלה בחברת הרכבות של ג'ורג' פולמן בשנת 1894, הופסקה באמצעות התערבות אלימה וצו משפטי, שהוציא למעשה את השביתות בארצות הברית אל מחוץ לחוק, למשך 30 השנה הבאות.
היריד הבינלאומי של 1893ב-8 באוקטובר 1871 פרצה השרפה הגדולה של שיקגו - שרפת ענק אשר החריבה קרוב לשליש משטחי העיר, כולל את כל מרכז העסקים הראשי של העיר. כמו כן, רבים נספו כתוצאה מהשריפה הגדולה וכ-90,000 תושבים נותרו מחוסרי בית. השריפה איפשרה את בנייתה של העיר מחדש בהתאם לתוכנית ארכיטקטונית ואילצה בנייה מהירה, טובה וזולה. צעד זה העניק לעיר צביון מיוחד וקידם את האדריכלות והנדסת הבניין המודרנית. במהלך בניית העיר מחדש, נבנה בשנת 1884 גורד השחקים הראשון בעולם (בניין ביטוח הבית).
בשנת 1893 התקיימה התערוכה העולמית של שיקגו (ה"קולומביאנית", "World's Columbian Exposition") אשר נערך לרגל 400 שנה לגלוי אמריקה בו הוצגו חידושים הנדסיים רבים כמו הגלגל הענק הראשון בהיסטוריה.[2] היריד משך אליו כ-27.5 מיליון מבקרים ונחשב ליריד בעל ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה. היריד שינה את תדמיתה של שיקגו מעיר שולית לעיר חשובה ובהרבה בנייני ציבור בעיר מוצגים עד היום תמונות מאותו יריד.
בשנת 1897 הושלמה בנייתה של מסילת הרכבת העילית במרכז העיר אשר תחמה את גבולות מרכז העיר ואפשרה נסיעה יומיומית נוחה בין מרכז העיר לאזור הפרוורים.
המאה העשרים עד היום
רחוב סטייט בשיקגו בשנת 1907.בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחה העיר במהירות מואצת, בעיקר בשל זרם גדול של מהגרים אשר הגיע מאירופה. בשנת 1910 ההגירה לעיר הגדילה את כמות האוכלוסייה ליותר משני מיליון תושבים.
עם השנים, ככל שאוכלוסיית העיר גדלה כך גדלה גם כמות מי הביוב אשר הוזרמה אל תוך ימת מישיגן (מקור מי השתייה הבלעדי של תושבי העיר). כתוצאה מכך עלתה כמות התושבים אשר סבלו מבעיות בריאותיות ותושבים רבים חלו במחלת טיפוס הבטן. בשנת 1900, נפתרה בעיית זיהום מי ימת מישיגן לאחר שמחלקת התברואה של שיקגו הצליחה לשנות באופן מוחלט את כיוון הזרימה של נהר שיקגו באמצעות סדרה של תָּאי שַׁיִט וגרמו לנהר שיקגו לזרום מימת מישיגן לתוך תעלת התברואה והאוניות של שיקגו (Chicago Sanitary and Ship Canal), משם לנהר דפליינס (Des Plaines River) אשר עובר ממערב לעיר, משם לנהר אילינוי ומשם אל תוך נהר המיסיסיפי.
ב-24 ביולי 1915, התרחש בשיקגו אחד מאסונות הימיים הכבדים ביותר בהיסטוריה של הימות הגדולות כאשר אוניית הנוסעים "SS Eastland" התהפכה בעת שעגנה במזח של נהר שיקגו וכתוצאה מכך נהרגו 845 נוסעי האונייה ואנשי הצוות.
ב-27 ביולי 1919 התפרצו בעיר מהומות הגזע, שהסתיימו במותם של 38 אנשים, פציעתם של יותר מ-500 אנשים ואובדן בתיהם של יותר מאלף תושבים. אלה היו המהומות הקשות ביותר בגל המהומות ששטף את ארצות הברית באותה שנה.
במשך שנות ה-20, במהלך תקופת היובש, הוביל האיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים לפעילות בלתי-חוקית כנגד הממשל האמריקני בידי המאפיה וארגונים מחתרתיים שונים. במהלך תקופת היובש זכתה שיקגו למוניטין של עיר פשע כאשר המאפיונר אל קפונה שלט בעולם התחתון של שיקגו וניהל מאבקים אלימים ברחובות שיקגו כנגד קבוצות יריבות וכנגד המשטרה. במהלך שנות ה-20 היו בשיקגו מעל ל-1,000 כנופיות פשע.
במקביל, במהלך שנות ה-20 התעשייה בשיקגו גדלה באופן משמעותי, בעיקר בתחום הפלדה. היווצרות מקומות העבודה בעיר משכה אפרו-אמריקאים רבים ממדינות דרום ארצות הברית אל העיר. במהלך המחצית השנייה של העשור השני של המאה ה-20 ובמהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הגיעו לעיר עשרות אלפי אפרו-אמריקאים אשר להם הייתה השפעה תרבותית ניכרת על העיר. במהלך תקופה זו שיקגו הפכה למרכז הג'אז של ארצות הברית.
בין השנים 1933 עד 1934 התקיים בשיקגו היריד הבינלאומי "Century of Progress" אשר נערך לרגל חגיגות מאה שנים להיווסדה של העיר. היריד משך אליו כ-48.7 מיליון מבקרים.
ב-2 בדצמבר 1942, נערך באוניברסיטת שיקגו ניסוי במסגרת פרויקט מנהטן אשר במהלכו הפיזיקאי אנריקו פרמי הפעיל את הכור הגרעיני הראשון בהצלחה ובוצעה תגובת השרשרת הגרעינית המבוקרת הראשונה בהיסטוריה האנושית.
העיר גדלה והתפתחה מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסייתה של שיקגו הגיעה לשיא בשנת 1950 שלאחריה חלה מגמת ירידה משמעותית לאחר שחלק מתושבי העיר החלו לעבור באופן הדרגתי לפרוורים המרוחקים של אזור המטרופולין של שיקגו.
באוגוסט 1968 התקיים בשיקגו כינוס של הוועידה הדמוקרטית הארצית אשר במהלכו נערך עימות אלים בקנה מידה גדול בין כוחות המשטרה למפגינים הצעירים אשר הגיעו מכל קצווי ארצות הברית במטרה לקיים מצעד מחאה נגד הכינוס ונגד מלחמת וייטנאם. במהלך העימות הוכו המפגינים על ידי השוטרים והעימות זכה בשל כך לכינוי "מהומות השוטרים". העימות והמשפט שנערך לשבעה ממנהיגי המפגינים לאחר מכן זכו לסיקור תקשורתי נרחב.
בשנת 1974 הושלמה בנייתו של מגדל סירס במרכז העיר. באותה העת היה הבניין הגבוה ביותר בעולם (תואר אותו איבד בשנת 1998 למגדלי פטרונס שבמלזיה).
ב־25 במאי 1979 התרחש בשיקגו אחד מאסונות התעופה הכבדים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית כאשר טיסה 191 של אמריקן איירליינס אשר יצאה מנמל התעופה שיקגו או'הייר התרסקה בזמן ההמראה אל תוך אתר קראוונים במרחק 5 ק"מ מנמל התעופה. 273 אנשים שהיו על המטוס נהרגו ועוד 3 אנשים באתר הקראוונים.
בשנת 1989 נבחר לראשות העיר ריצ'רד מ. דיילי, בנו של ראש העיר לשעבר ריצרד ג'. דיילי. דיילי נבחר לראשות העיר עוד ארבע פעמים בשנים שלאחר מכן. במהלך כהונתו הוא הצליח להפחית את הפשיעה בעיר באופן משמעותי ולשפר את רמת החיים בעיר.
ב-22 בפברואר 2011 נבחר לראשות העיר רם עמנואל, מי שהיה ראש הסגל של ברק אובמה, וזאת לאחר שזכה בסיבוב הראשון ב-55 אחוז מהקולות.
בספטמבר 2018 הודיע עמנואל כי לא ינסה להיבחר לקדנציה שלישית ובמקומו נבחרה לורי לייטפוט שנכנסה לתפקיד במאי 2019.
בבחירות 2023, התמודדה לייטפוט לכהונה נוספת אך סיימה שלישית בסיבוב הראשון ולא עלתה לסיבוב השני, בהן נבחר ברנדון ג'ונסון, אשר נכנס לתפקיד במאי 2023.
מגדל אקווה, תוכנן בידי ג'יני גאנג
הוספת תגובה חדשה