האזור היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית. כבר במאה ה-2 לפנה"ס נבנה קסטרום באזור על חצי אי קטן, במקום שכיום נמצא מרכז העיר. בתקופת השלטון של אוגוסטוס קיסר הפך המקום לעיר באופן רשמי והיה לחלק מן הקולוניה הרומית.

לאחר נפילת האימפריה ב-476 עברה העיר מיד ליד למשך זמן ארוך. עד 539 הייתה שייכת לאוסטרוגותים, ומאז לאימפריה הביזנטית, החל מ-788 הייתה שייכת העיר לפרנקים. העיר זכתה בעצמאות קצרה במאה ה-12, אך אז נכבשה בידי הפטריארך של אקוויליה. ב-1267 הפכה העיר לעיר הראשונה שבחרה להצטרף אל הרפובליקה של ונציה, ובזמן הזה בנו בה הוונציאנים מבנים רבים, כיכרות וארמונות בסגנון ונציאני. ב-1354 נהרסה העיר בידי הרפובליקה של ג'נובה. כשנפלה הרפובליקה, סופחה העיר לאימפריית הבסבורג.

מ-1805 ועד 1814 הייתה העיר חלק מממלכת איטליה, ואז סופחה אל האילירים, ולאחר מכן הושבה אל אימפריית הבסבורג. ב-1844 קו של אוניות קיטור חיבר בין פורץ' לטריאסטה. ב-1861 הפכה העיר לבירת איסטריה, ולאט לאט נהייתה למרכז לבניית ספינות ואתר נופש לאצילי האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1918 הושבה העיר לממלכת איטליה. ב-1944 הופצצה העיר על ידי בעלות הברית והוסב לה נזק רב. ב-1947 סופחה העיר לקרואטיה, שהייתה כעת חלק מיוגוסלביה עד 1991.