מצודת בני חמאד (בערבית: قلعة بني حماد - "קלעת בני חמאד"; צרפתית Kalâa des Béni Hammad) היא מצודה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז שנת 1980 באלג'יריה. המצודה שוכנת בגובה של כ-1,000 מטר בהרי ג'בל מאדיד ליד העיירה בצ'ארה (בישארה) במחוז מסילה, כ-225 ק"מ דרומית-מזרחית לאלג'יר.

האתר שימש כבירתה הראשונה של האימפריה החאמדית הברברית והוקף בחומה באורך של 7 ק"מ. המצודה הוקמה בשנת 1007 על ידי חאמד איבן בולוגין, בנו של מייסד העיר אלג'יר. היישוב שגשג במהלך המאה ה-11 אך ננטש בשנת 1090 כאשר נשקפה לו סכנה מצד ההילאלים. המצודה נהרסה באופן חלקי בשנת 1152 בידי שושלת אל-מוואחידון.

באתר שוכנים שרידיו של המסגד הגדול ובו 13 מעברים והמינרט הנישא לגובה של 25 מטר. המסגד הוא אחד הגדולים באלג'יריה, והוא מזכיר את המסגד הגדול בקירואן. עוד נמצאים במקום מספר ארמונות שהגדול שבהם הוא "דאר אל-באחר", גנים ומערכת לאגירת מים. האתר זכה להכרת ארגון אונסק"ו שכן: