雲岡石窟

( מערות יונגאנג )

מערות יוּנְגָאנְג (סינית: 雲崗石窟; פיניין: Yúngāng Shíkū, בעבר מערת ווּג'וֹאוּשָׁאן) הן מקדש בודהיסטי עתיק השוכן סמוך לעיר דאטונג במחוז שאנשי שבצפון מזרח הרפובליקה העממית של סין. המערות, המכילות עשרות אלפי פסלים של הבודהה ותלמידיו, הן אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאומנות בודהיסטית סינית, והן אחד מהאתרים המפורסמים ביותר של פסלי בודהה חצובים בסלע בסין. האחרים הם מערות לונגמן, מערות מוגאו ותגליפי הסלע בדאדזו.

אתר המערות שוכן כ-16 קילומטרים מערבית למרכז העיר דאטונג, בעמק הנהר שְׁה לִי. המערות והפסלים נחצבו בבסיס מצוק אבן החול של הרי ווּג'וֹאוּשָׁאן בתקופת שושלת וי הצפונית בין שנת 460 לשנת 525 (במהלך המאות חמישית והשישית לספירה). בסך הכל יש באתר 252 מערות וכוכים ויותר מ-51,000 פסלי ופסלוני בודהה. ב-2001 הכריז ארגון אונסק"ו על מערות יונגאנג אתר מורשת עולמית. בהחלטת ההכרזה קבע הארגון כי מערות יונגאנג הן "מלאכת מחשבת של אמנות מערות בודהיסטית סינית קדומה...המייצגות את המיזוג המוצלח של אמנות סימבולית דתית בודהיסטית מדרום אסיה וממרכזה עם המסורות התרבותיות הסיניות, החל במאה החמי...הצג את ההמשך

מערות יוּנְגָאנְג (סינית: 雲崗石窟; פיניין: Yúngāng Shíkū, בעבר מערת ווּג'וֹאוּשָׁאן) הן מקדש בודהיסטי עתיק השוכן סמוך לעיר דאטונג במחוז שאנשי שבצפון מזרח הרפובליקה העממית של סין. המערות, המכילות עשרות אלפי פסלים של הבודהה ותלמידיו, הן אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאומנות בודהיסטית סינית, והן אחד מהאתרים המפורסמים ביותר של פסלי בודהה חצובים בסלע בסין. האחרים הם מערות לונגמן, מערות מוגאו ותגליפי הסלע בדאדזו.

אתר המערות שוכן כ-16 קילומטרים מערבית למרכז העיר דאטונג, בעמק הנהר שְׁה לִי. המערות והפסלים נחצבו בבסיס מצוק אבן החול של הרי ווּג'וֹאוּשָׁאן בתקופת שושלת וי הצפונית בין שנת 460 לשנת 525 (במהלך המאות חמישית והשישית לספירה). בסך הכל יש באתר 252 מערות וכוכים ויותר מ-51,000 פסלי ופסלוני בודהה. ב-2001 הכריז ארגון אונסק"ו על מערות יונגאנג אתר מורשת עולמית. בהחלטת ההכרזה קבע הארגון כי מערות יונגאנג הן "מלאכת מחשבת של אמנות מערות בודהיסטית סינית קדומה...המייצגות את המיזוג המוצלח של אמנות סימבולית דתית בודהיסטית מדרום אסיה וממרכזה עם המסורות התרבותיות הסיניות, החל במאה החמישית בחסות קיסרית". מנהלת התיירות הלאומית של סין סיווגה את האתר כאחד מ-66 אתרי התיירות ברמה העליונה ביותר (רמת AAAAA).

 פסל הבודהה הענק במערה מספר 14

לאחר נפילתה של שושלת ג'ין השתלטה שושלת וי הצפונית על חלקים מצפון סין. מייסד השושלת, הקיסר דָאוֹווּ (道武, שלט 409-398), קבע עם עלייתו לשלטון בשנת 398 את בירתו בעיר פִּינְגְצֶ'נְג (平城), כיום דאטונג. מעמדה החדש הוביל לשגשוגה ולגל של בנייה בעיר. בתקופה זו הגיע הבודהיזם לאזור זה באמצעות נוסעים שהגיעו בדרך המשי הצפונית, המסלול הצפוני ביותר, שאורכו כ-2,600 קילומטרים ושקישר בין הבירה העתיקה צ'אנג-אן (כיום שיאן) למערב דרך מעבר ווּשָׁאו לִינְג לעיר ווויי בגאנסו ומשם לקאשגאר לפני שהגיעה לפרתיה.[1] אומנם הבודהיזם היה תחילה דת זרה עבור השליטים, אבל הם קידמו את מעמדו והפכו אותו לדת המדינה, בייחוד משום שבאסכולה העתיקה של הבודהיזם הושווה שליט נאור לבודהה חי. כשהחלה חציבת המערות באתר יונגאנג בשנת 460 היה הבודהיזם כבר דת מדינה מושרשת בקיסרות וי הצפונית.

חציבת מערות נמשכה 60 שנים בין שנת 460 לשנת 525, וכללה שלושה שלבים. בשלב הראשון בין השנים 460 ל-465 נחצבו בהוראת הנזיר הבודהיסטי טָאן יָאו חמש מערות גדולות, הקרויות כיום "חמש המערות של טָאן יָאו" וממוספרות כיום כמערות מספר 20-16, שש שנים אחרי שהסתיים השלב הראשון בחציבת המערות החל השלב השני והוא נמשך בין השנים 471 ל-494. שלב זה בוצע במימון ובפיקוח של הקיסרים וכלל את זוגות המערות המסופררות 5 ו-6, 7 ו-8, 9 ו-10, ושלישיית המערות 11, 12 ו-13 במרכז האתר. השלב השלישי, בין השנים 494 ל-525, התרחש כשהבירה של שושלת וי הצפונית עברה מדאטונג ללוו-יאנג והקיסרים הפסיקו לתמוך בהקמת מערות חדשות. חלק מהאצילים המשיכו להתגורר בעיר, לעיתים בחלק מעונות השנה והם מימנו הקמת מערות קטנות וכוכים חדשים. בשנת 523 ננטשה דאטונג בעקבות מרד וב-525 הופסקה העבודה באתר יונגאגנג כליל.

מאז שהעבודה באתר הסתיימה נחשפו המערות והפסלים שנחצבו באבן חול שעמידותה נמוכה לבליה נרחבת. עקב כך נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים בשנים אחר-כך לשמר את המערות ולשפץ את הנזק המצטבר לפסלים ולמערות. כך עולה למשל מרישומים שבשנת 640, בתקופת שושלת טאנג, הושלם ככל הנראה פסל בודהה במערה מספר 3. בשנים 1060-1049 בתקופת שושלת ליאו ששלטה בצפון סין שופצו פסלים רבים שנפגעו, ונבנו "עשרת המקדשים של יונגאנג" לפני המערות. המקדשים העשויים עץ עלו באש, 60 שנים אחר-כך ב-1122. בשנת 1621, בתקופת שלטונו של הקיסר שׁוּנְגְ'ה, הקיסר השלישי משושלת צ'ינג (שלט 1661-1643) נבנו 4 מבני עץ שנשמרו עד ימינו שהגנו על מערות 8-5 ושנועדו להגן על המערות מפני פגעי מזג אוויר. במקביל נצבעו מחדש הפסלים במערות 6-5 ו-13-9. מאז שנות ה-50 עושה הממשל הסיני מאמצי שימור באתר. בין השאר נסתמו סדקים בסלע מעל המערות שדרכם חלחלו מים שגרמו לבליה וניטעו עצים שנועדו לצמצם את נזקי סופות החול. בנוסף נעשו ניסיונות לצמצם את הנזקים מהזיהום ממכרות הפחם הרבים שבסביבה.

בשנת 2001 צרף ארגון אונסק"ו את אתר מערות יונגאנג לרשימת אתרי המורשת העולמית, כשהוא מתאר אותו כ"מלאכת מחשבת של אמנות מערות בודהיסטית סינית קדומה"[2]

^ C.Michael Hogan, Silk Road, North China ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם unseco
Photographies by:
Statistics: Position
1560
Statistics: Rank
78819

הוספת תגובה חדשה

Esta pregunta es para comprobar si usted es un visitante humano y prevenir envíos de spam automatizado.

אבטחה
926735814Click/tap this sequence: 3731

Google street view

Where can you sleep near מערות יונגאנג ?

Booking.com
487.403 visits in total, 9.187 Points of interest, 404 יעדים, 29 visits today.