ב-1774 נשרף תיאטרון "סן בנדטו", שהיה בית האופרה הראשון במעלה של ונציה במשך יותר מארבעים שנה, עד ליסודותיו. מיד לאחר שנבנה מחדש, התלקחה מחלוקת משפטית בין הנהלת הלהקה שפעלה בו לבין הבעלים, משפחת ונייר. פסק הדין שהתקבל היה לטובת משפחת ונייר. כתוצאה מכך החליטה הנהלת התיאטרון לבנות בית אופרה חדש משלה בכיכר סן פנטין.

הבנייה החלה ביוני 1790 והסתיימה במאי 1792. התיאטרון נקרא "לה פניצ'ה", אות לשרידת הלהקה, תחילה מן האש ואחר מאיבוד משכנה הקודם. "לה פניצ'ה" נחנך ב-16 במאי 1792 בהצגת "ג'וקי די אגריג'נטו", אופרה של ג'ובני פאיזיילו.[1]

אחרי נפילת הרפובליקה הוונציאנית ובתקופת הממשל העירוני הזמני ממאי עד אוקטובר 1807, קיים התיאטרון תערוכות ציבוריות חשובות ופסטיבלים פטריוטיים. בתקופת השלטון הצרפתי, היה לתיאטרון ממלכתי. צבעי הכחול-כסף של האימפריה החדשה עיטרו את האולם ותא מלכותי זמני נבנה לרגל ביקורו של נפוליאון בדצמבר 1807. ב-26 בדצמבר 2008 נפתח הבית מחדש לאחר שיפוצים מקיפים, באופרה "שובו של אוליסס" מאת יוהאן סימון מאייר. בשנים הבאות נודע שמו של "לה פניצ'ה" ברחבי אירופה. רוסיני העלה שם שתי הפקות חשובות ושתיים מן האופרות של בליני הוצגו שם בהופעות בכורה. דוניצטי, שאך זה קצר הצלחות במילאנו ובנאפולי, חזר לוונציה ב-1836 אחרי היעדרות של שבע-עשרה שנים.[2]