הפארק הלאומי מסה ורדה (באנגלית: Mesa Verde National Park) הוא פארק לאומי ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו במחוז מונטזומה בדרום-מערב מדינת קולורדו בארצות הברית. הפארק מגן על כמה מהאתרים הארכאולוגיים של תושבי הפואבלו הקדמונים שנשמרו בצורה הטובה ביותר בארצות הברית.

הפארק הוקם בחוק שעבר בקונגרס של ארצות הברית ונחתם על ידי נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט ב-1906. הוא משתרע על שטח בן 212 קילומטרים רבועים בסמוך לאזור ארבע הפינות של דרום-מערב ארצות הברית, כ-420 קילומטרים דרומית-מערבית לדנוור. בפארק יש יותר מ-5,000 אתרים ארכאולוגיים, כולל 600 מגורי צוקים. מסה ורדה (מספרדית: "שולחן ירוק") ידוע בעיקר בשל מבנים כדוגמת ארמון הצוק, הנחשב למגורי הצוק הגדולים ביותר באמריקה הצפונית.

האזור יושב החל מ-7500 לפנה"ס על ידי קבוצה של פלאו-אינדיאנים נוודים המכונים "מכלול מרגלות ההרים" (Foothills Mountain Complex). המגוון של חודי הקליעים שנמצאו באזור מעידים כי הם הושפעו מהאזורים הסובבים, כולל האגן הגדול, אגן סן חואן ועמק ריו גראנדה. מאוחר יותר הקימו בני התקופה הארכאית מחסות סלע קבועים למחצה בהר השולחן וסביבו. סביב שנת 1000 לפנה"ס צצה תרבות קולעי הסלים (Basketmaker culture) מתוך האוכלוסייה הארכאית המקומית, וסביב שנת 750 לספירה קמה תרבות בני הפואבלו הקדמונים מתוך תרבות קולעי הסלים.

תושבי מסה ורדה התקיימו משילוב בין ציד, ליקוט מזון וחקלאות זעירה של יבולים כדוגמת תירס, שעועית ודלעת. הם בנו את הפואבלו הראשונים סביב שנת 750, ובשלהי המאה ה-12 הם החלו לבנות את מגורי הצוק הגדולים שהפארק ידוע בעיקר הודות להם. בהגיע 1285, לאחר תקופה של חוסר יציבות חברתי וסביבתי שנגרמו עקב סדרה של בצורות חמורות וממושכות הם נטשו את האזור ונעו דרומה למקומות באריזונה וניו מקסיקו.