Canada
קנדהContext of קנדה
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה. היא המדינה השנייה בגודלה בעולם בשטחה (אחרי רוסיה), ואוכלוסייתה מונה כ-40 מיליון תושבים. קנדה היא פדרציה המורכבת מעשר פרובינציות ושלוש טריטוריות, והיא מונרכיה חוקתית ודמוקרטיה פרלמנטרית. לקנדה שני גבולות יבשתיים – עם ארצות הברית, ועם דנמרק באי בודד ובלתי־מיושב, האי "הנס". גבולה עם ארצות הברית הוא הגבול היבשתי הארוך בעולם שאורכו כ־8,891 קילומטרים. בקנדה לבדה יש יותר אגמים מאשר שאר האגמים על פני כדור הארץ.
עיר הבירה של קנדה היא אוטווה. בבירה שוכן הפרלמנט והיא מקום מושבה של הממשלה הפדרלית וכן של המושל הכללי, המייצג את מלך אנגליה, צ׳ארלס השלישי. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי.
כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7), קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים. במדדי השוואה בינלאומיים של איכות חיים מדורגת קנדה בין המדינות הראשונות בעולם.
More about קנדה
- Currency דולר קנדי
- Native name Canada
- Calling code +1
- Internet domain .ca
- Mains voltage 120V/60Hz
- Democracy index 9.24
- Population 10377000
- Area 9984670
- Driving side right
ערך מורחב – היסטוריה של קנדהעל פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הויקינגים, בהנהגת לייב אייריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזור וינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי האימפריה הצרפתית.
ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטה האימפריה הצרפתית לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותה במושבות בצפון אמריקה לטובת האימפריה הבריטית. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.
ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.
במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי.
בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה, כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וקנדים צרפתים כמו גם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.
בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). היות שמנהיגי הפרובינציה של קוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כללה את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה.
...הצג את ההמשךRead less ערך מורחב – היסטוריה של קנדהעל פי הערכת ההיסטוריונים, קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הויקינגים, בהנהגת לייב אייריקסון, אשר התיישבו ביבשת וקראו לאזור וינלנד. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי האימפריה הצרפתית.
ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, שבזירת צפון אמריקה נקראה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, החליטה האימפריה הצרפתית לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותה במושבות בצפון אמריקה לטובת האימפריה הבריטית. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.
ב-1 ביולי 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.
במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי.
בשנת 1971 הייתה קנדה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את קבלת עקרון הרב-תרבותיות כמדיניות ממשלתית רשמית. מטרתה הייתה לאחד בצורה טובה יותר את הקבוצות השונות בחברה, כדי לנסות ולהפיג את המתחים בין אנגלים-קנדים וקנדים צרפתים כמו גם לחזק את הקשר של קבוצות מוצא אחרות ומהגרים חדשים למדינה.
בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית ונכנסה לתוקף. ההסכמה בין ראשי הפרובינציות על החוקה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות של 1982). היות שמנהיגי הפרובינציה של קוויבק שהיו אז חברי מפלגת קוויבק הלאומית סירבו להסתייגויות שהועלו ברגע האחרון וכך לא מנעו את יצירתה של החוקה החדשה. החוקה כללה את כתב הזכויות והחירויות הקנדי שמעגן מבחינה משפטית את ההגנה על זכויות האדם במדינה.
האינואיטים התיישבו בקנדה על אדמות נונאווט באופן רציף במשך 4,000 שנים. בעקבות ההגירה הרבה המאפיינת את קנדה והפכה לדרך ההתרחבות הדמוגרפית העיקרית שלה ובכך האפילה על האוכלוסייה הילידית – ביניהם האינואיטים – הם החלו לדרוש שלטון עצמי, כחלק מהניסיון לשמר את תרבותם שהולכת ונעלמת, במאבק ההכרה שלהם. הם ביקשו לתת לה ביטוי באמצעות אוטונומיה (שלטון עצמי), ולאחר אישור במשאל עם בקנדה – קיבלו את מבוקשם וזכו לתקציב ואוטונומיה באזור נונאווט.
