ואדי רם (ערבית وادي رم) הוא ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו נופי אבן חול וסלעי גרניט. מקור שמו של הוואדי בארמית ופירושו: גבוה. הוואדי מכונה "בקעת הירח", וככל הנראה נקרא כך על ידי הבדואים שדימו את השטח המחורץ לפני הירח.
ואדי רם ממוקם בדרום-מערב ירדן, מזרחית לערבה, כ-60 ק"מ צפונית-מזרחית לעקבה וכ-370 ק"מ דרומית לעמאן. הר רם בשוליו מתנשא לגובה של 1,754 מטרים, והוא ההר השני בגובהו בירדן. הוואדי מהווה אחד מאתרי התיירות החשובים בירדן.
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שאזור ואדי רם היה מיושב עוד בתקופות פרהיסטוריות. בכתובות ובפטרוגליפים שהתגלו באזור נראות סצנות של ציד ודמויות של אלים ואלות, כמה מהם מהתקופה הנאוליתית. עם זאת, מרבית הממצאים והמקדשים מתוארכים לתקופה בה נדדו נבטים ועמים אחרים בדרכים העתיקות הסמוכות לוואדי.[1] האזור נכבש פעמים רבות לאורך התקופות, החל מהעידן הפרהיסטורי. כיום חיים באזור מספר שבטים בדואיים.
ואדי רם התפרסם בין היתר בזכות לורנס איש ערב, שכתב את ספרו "שבעת עמודי החוכמה"[2] בעת שהותו באזור בתקופת המרד הערבי. שמו של הספר הוענק לאחד מן ההרים בוואדי.
הוספת תגובה חדשה