שמורת החי דג'ה (בצרפתית: Réserve de faune du Dja) בגבול שבין מחוז הדרום ומחוז המזרח בקמרון היא שמורת טבע בשטח של 5,260 קמ"ר המוקפת מצפון, ממערב ומדרום על ידי נהר דג'ה, אחד מיובליו המשניים של נהר קונגו. השמורה שוכנת במרחק של כ-240 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה יאונדה, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

המקום הוכר כשמורת צייד ב-25 באפריל 1950, כשמורת חי ב-22 במאי 1973 וכשמורה ביוספרית ב-1981. שטח השמורה שטוח עד גבעי ומשתרע בגבהים שבין 400 ל-800 מטר. קו שבר בדרומה של השמורה יצר עמק עמוק בדרום-מזרחו של האזור שבו מצוקים לאורך כ-60 ק"מ. נהר דג'ה זורם לאורכו של קו שבר זה דרך מערכת של מפלים.

האקלים בשמורה הוא משווני עם שתי עונות גשומות במאי ובספטמבר. כמות המשקעים השנתית עומדת על 1,570 מ"מ בממוצע, והטמפרטורה הממוצעת נעה בין 18°C ל-30°C ועומדת על ממוצע שנתי של 23.3°C.

הצמחייה בשמורה מורכבת בעיקרה מיער גשם טרופי שבו 43 מיני עצים. צמרות העצים מגיעות לגובה ממוצע של 30 עד 40 מטר ולגובה מקסימלי של 60 מטר. בנוסף לעצים יש בשמורה כ-1,500 מיני צמחים שונים.

בשמורה אוכלוסייה נרחבת של יונקים מ-107 מינים, ביניהם פרימטים שונים פילים, סיטטונגה, בונגו, תאו אפריקני, נמרים. הזוחלים כוללים לטאות, פיתונים ושני מינים של אליגטורים הנחשבים כנתונים בסכנת הכחדה. למעלה מ-320 מיני ציפורים מיוצגים גם הם באזור.

בשמורה מתגוררת אוכלוסייה של פיגמים המנהלים אורח חיים מסורתי, והם חופשיים לצוד ברחבי בשמורה בשיטות מסורתיות.