Kīlauea
( קילוואה )קילוואה (באנגלית: Kīlauea, מבוטא [kiːlouˈɛjəˈ] בהוואית) הוא הר געש פעיל באיי הוואי, אחד מחמשת הרי הגעש מטיפוס חרוט מגן שהצטרפו יחד על מנת ליצור את האי הוואי. פירוש המילה קילוואה בהוואית הוא "פולט" או "מתפשט מאוד" בהתייחס לפליטת הלבה התכופה של ההר. מאז 3 בינואר 1983 נפלטת לבה ברציפות מחרוט האפר של פּוּאוּ אוֹאוֹ (Puʻu ʻŌʻō). מאז 1952 נמנו בהר שלושים ושלוש התפרצויות געשיות וזאת מבלי לכלול את האירוע הנוכחי המתמשך. קילוואה הוא הר הגעש הפעיל ביותר על פני כדור הארץ (90% מההר מכוסים בלבה שגילה פחות מ-1,000 שנים), והוא מהווה מקור יקר ערך למחקר עבור וולקנולוגים. בשל ההתפרצויות התכופות, קילוואה מוגדר כהר הגעש המסוכן ביותר בארצות הברית.
קילוואה הוא האחרון מבין שרשרת של הרי געש שיצרו את הארכיפלג של איי הוואי, שנוצרו כאשר הלוח הפסיפי נע (ועדיין ממשיך לנוע בקצב של 95 מ"מ לשנה) בכיוון צפון-מערב מעל לנקודה חמה (הנקודה החמה של הוואי) (ראו הר המצולה לואיהי (Lōʻihi Seamount)).
בדת של ילידי הוואי משמש הר הגעש כביתה של אלת הר הגעש פלה. האגדה מספרת כי התפרצויות מתרחשות בכל פעם ...הצג את ההמשך
קילוואה (באנגלית: Kīlauea, מבוטא [kiːlouˈɛjəˈ] בהוואית) הוא הר געש פעיל באיי הוואי, אחד מחמשת הרי הגעש מטיפוס חרוט מגן שהצטרפו יחד על מנת ליצור את האי הוואי. פירוש המילה קילוואה בהוואית הוא "פולט" או "מתפשט מאוד" בהתייחס לפליטת הלבה התכופה של ההר. מאז 3 בינואר 1983 נפלטת לבה ברציפות מחרוט האפר של פּוּאוּ אוֹאוֹ (Puʻu ʻŌʻō). מאז 1952 נמנו בהר שלושים ושלוש התפרצויות געשיות וזאת מבלי לכלול את האירוע הנוכחי המתמשך. קילוואה הוא הר הגעש הפעיל ביותר על פני כדור הארץ (90% מההר מכוסים בלבה שגילה פחות מ-1,000 שנים), והוא מהווה מקור יקר ערך למחקר עבור וולקנולוגים. בשל ההתפרצויות התכופות, קילוואה מוגדר כהר הגעש המסוכן ביותר בארצות הברית.
קילוואה הוא האחרון מבין שרשרת של הרי געש שיצרו את הארכיפלג של איי הוואי, שנוצרו כאשר הלוח הפסיפי נע (ועדיין ממשיך לנוע בקצב של 95 מ"מ לשנה) בכיוון צפון-מערב מעל לנקודה חמה (הנקודה החמה של הוואי) (ראו הר המצולה לואיהי (Lōʻihi Seamount)).
בדת של ילידי הוואי משמש הר הגעש כביתה של אלת הר הגעש פלה. האגדה מספרת כי התפרצויות מתרחשות בכל פעם שהאלה כועסת. אמונות אלו נכללות במזמורים השבטיים של ילידי המקום.
בשנת 1987 נכלל קילוואה יחד עם מאונה לואה, הר הגעש הפעיל הנוסף בהוואי, באתר המורשת העולמית הפארק הלאומי הרי הגעש של הוואי.
התפרצות קילוואה ב-1954בחינה של התפרצויות ההר במאתיים השנים האחרונות, מיפוי גאולוגי מפורט, תיארוך פחמן-14, ומחקר פליאומגנטיזם הובילו למסקנה כי קילוואה התפרץ לעיתים תכופות מפסגתו ולאורך שתי רצועות הבקעים שלו במהלך תור הרביעון.[1]
הר הגעש התפרץ לעיתים תכופות, אם כי מידע כתוב קיים רק מ-1820. במאורע קודם, סביב 1790, נהרגו בהתפרצות של קילואה חבורה של לוחמים ומשפחותיהם.[2] חבורת חיילים זו הייתה חלק מצבאו של קאווה קואהואולה (Keōua Kuahuʻula), המנהיג השבטי האחרון שהנהיג התנגדות צבאית לקמחאמחה הראשון.
ב-1825 ביקר אדמירל לורד ביירון, בן דודו של המשורר הידוע לורד ביירון, את הר הגעש. המקום שבו הקים את מחנהו ידוע עדיין כ"מדף ביירון" וממוקם בקואורדינטות 19°24′54″N 155°15′23″W / 19.41500°N 155.25639°W.
בעוד שכיום קילוואה ידוע בשל התפרצויותיו השקטות יחסית, הרי בעבר התרחשו בו כמה התפרצויות סוערות במיוחד.[3] ההתפרצות האלימה האחרונה התרחשה ב-1924, כאשר המאגמה באה במגע עם מי תהום כאשר אגם הלבה בלוע האלמאומאו (Halemaʻumaʻu) התרוקן. משערים כי עמוד ההתפרצות הגיע אז לגובה של 9 ק"מ וייתכן שאף לגבהים שבין 15 ל-20 ק"מ – גבוה מגובה השיוט של מטוסי הנוסעים. מזרקת לבה מרהיבה נוצרה ב-1959, בעת התפרצות במכתש השקיעה קילוואה איקי (Kīlauea Iki). מזרקת הלבה התרוממה עד לגובה של 580 מטרים. ההתפרצויות מקילוואה ידועות גם ביצירת ערפיח געשי, שמקורו בפליטת הגז גופרית דו-חמצנית מהלועות שבהר, שבדרך כלל מתפשט על חלקים באי הוואי, אבל יכול להתפשט גם על אזורים נרחבים של איי הוואי כאשר במקביל להתפרצות נושבת רוח שכיוונה צפון או צפון מערב. פליטת הגופרית הדו-חמצנית אחראית גם להיווצרות מדבר געשי - מדבר קאו (Kaʻū Desert) - שטח נטול הצמחייה לחלוטין מדרום מערב לקלדרה של קילוואה. אף שבאזור זה יורדים גשמים מרובים (מעל ל-1,000 מ"מ גשם בשנה), הרי שהתגובה הכימית בין הגופרית הדו-חמצנית ללחות באוויר יוצרת טיפות של חומצה גופריתית הנושרת כטיפות של גשם חומצי, שערך ה-pH שלו מגיע לרמה של 3.4, על הקרקע. החומציות הגבוהה של המים מונעת היווצרות צמחייה באזור זה.
![[node:title]](/sites/default/files/styles/640x320/public/default_images/default_0.JPG?itok=nAKl_DR1)
הוספת תגובה חדשה