תקופת אוגוסטינוס

הארכיבישוף הראשון מקנטרברי היה אוגוסטין הקדוש, שכיהן קודם לכן כאב המנזר הבנדיקטיני ע"ש אנדראס הקדוש ברומא. הוא נשלח על ידי האפיפיור גרגוריוס הראשון לאנגליה והגיע בשנת 597. בדה ונרביליס כתב כיצד הוקמה כנסייה במקום בידי אוגוסטינוס הקדוש. חפירות ארכאולוגיות מתחת לספינה הראשית שנערכו ב-1993 חשפו שרידים של אותה קתדרלה סקסונית ראשונה, שנבנתה על גבי דרך רומית קדומה. הכנסייה הוקדשה אז ל"גואל הקדוש", כלומר ישו.

אוגוסטינוס הורה על ייסוד מנזר בנדיקטיני על שם פטרוס ופאולוס הקדושים מחוץ לחומות העיר. מאוחר יותר הוקדש המנזר לאוגוסטינוס עצמו ובמשך מאות שנים שימש כמקום קבורה לארכיבישופים שכיהנו אחריו. השרידים נמצאים תחת השגחתו של ארגון הצדקה English Heritage, ומהווים חלק מאתר מורשת עולמית, ביחד עם כנסיית מרטין הקדוש.

השלבים העיקריים של הבנייה מתוארים להלן: (בסוגריים - שנות הכהונה של כל ארכיבישוף).

התקופה הסקסונית המאוחרת והתקופה הוויקינגית בתקופת הארכיבישוף קאת'ברט (Cuthbert, 760–740) נוסף מבנה שני ממערב לקתדרלה, כבית טבילה המוקדש ליוחנן המטביל. במבנה זה נקברו ארכיבישופים רבים, עד שנהרס בשריפה בשנת 1067. אודה המחמיר (Oda the Severe, 958–941) הגביה את קירות הקתדרלה, והתקין גג חדש. עקב הרפורמות של הארכיבישוף דאנסטן הקדוש (שקברו נמצא בצד הדרומי של המזבח הגבוה), החלה הקתדרלה לשמש כמנזר בנדיקטיני. ליפינג (Lyfing, 1020–1013) ואת'לנות' (Aethelnoth, 1038–1020) הוסיפו אפסיס מערבי, שהוקדש כבימת נאום עבור מריה הקדושה.התקופה הנורמנית לאנפרנק (1070–1077), הארכיבישוף הנורמני הראשון, בנה מחדש את הכנסייה האנגלו-סקסונית שנהרסה. אנסלם הקדוש הרחיב באופן ניכר את בית המקהלה למזרח, ובכך נתן מרווח מספיק לנזירים. הקריפטה של הכנסייה שרדה כגדולה מסוגה באנגליה.תומאס בקט  דיוקנו של תומאס בקט בחלון בקתדרלה פרטים מחלון ויטראז'

פרק שחור בהיסטוריה של הקתדרלה היה עריפת ראשו של תומאס בקט (Thomas Becket) בטרנספט הצפון-מזרחי ביום שלישי ה-29 בדצמבר 1170 בידי שומרים ששמעו את הנרי השני אומר "מי יפטור אותי מהכומר הטרדן הזה?" בזמן סכסוך עם בקט. השומרים פירשו את דבריו כפשוטם ורצחו את בקט בקתדרלה שלו. בקט היה השני מתוך ארבעה ארכיבישופים של קנטרברי שנרצחו. אחד נוסף היה אלפיג' (Alphege), שמקדש לכבודו נמצא בצד הצפוני של המזבח הגבוה.

הקתדרלה הגותית בעקבות שרפה שהרסה את החלק המזרחי של הקתדרלה ב-1174, החליט ויליאם מסנס לבנות את בית המקהלה בסגנון גותי שכלל קשתות מחודדות, תמיכות דואות, קירוי בקמרונות בני 6 צלעות והדגשת קווים אנכיים של שורת עמודים וצריחים בגובה רב יותר. מאוחר יותר, ויליאם האנגלי (William the Englishman) הוסיף את קפלת השילוש כמקדש לשרידיו של תומאס בקט. במשך הזמן, נקברו שם עוד מספר אנשים חשובים בהם "הנסיך השחור" אדוארד פלנטג'נט והנרי הרביעי מלך אנגליה. החלק המזרחי של הקתדרלה מסתיים במה שנקרא הקורונה ומכיל מקדש לשרידי הכתר וראשו של תומאס בקט. ההכנסה מצליינים (ביניהם גם ג'פרי צ'וסר, שהנציח מסע צליינות כזה בסיפורי קנטרברי) שביקרו במקדשו של בקט, שנחשב לבעל כוחות מרפא, מימנה את הבנייה מחדש של הקתדרלה והבניינים שסביבה.ראש המנזר תומאס צ'ילנדן (Thomas Chillenden, 1410–1390) בנה מחדש את החלק המרכזי של הקתדרלה בסגנון גותי ניצב עם קמרונות מניפה מורכבים ועשירים בזמן כהונתו.המגדל המרכזי הנורמני של לפרנק, שנקרא "צריח המלאך", נהרס בשנות ה-1430 ונבנה מחדש אחרי 50 שנה, בין השנים 1490–1510, וגובהו הוא 90.5 מטר. מגדל זה ידוע בשם 'Bell Harry Tower' על שמו של ראש המנזר הנרי מאיסטרי (Prior Henry of Eastry) שארגן את העבודה עליו. מגדל זה נקרא פעם "המגדל הנאה ביותר בעולם הנוצרי". בראש מגדל זה ישנו פעמון, שעדיין מצלצל כ-100 פעמים החל מ-8:55 בערב להכריז על סגירת שערי העיר.פירוק המנזרים

הקתדרלה פסקה מלשמש כבית תפילה של מנזר בזמן פירוק המנזרים, כאשר כל הבתים הדתיים דוכאו. קנטרברי נכנעה לצו במרץ 1539 והייתה המנזר האחרון שעשה זאת. אחרי הפירוק הפכה קנטרברי ל"קולג' לקנונים חילוניים".

התקופה המודרנית המגדל הצפון-מערבי נהרס בסוף המאה ה-18 בגלל סיבות מבניות והוחלף ב-1830 במגדל תאום למגדל הדרום-מערבי בסגנון גותי ניצב, הידוע בשם 'Arundel Tower'. זה היה השינוי המשמעותי האחרון שנערך במבנה הקתדרלה. הריסות מעונות המנזר הרומנסקיים הוחלפו בספרייה וארכיון בסגנון נאו-גותי שנבנו במאה ה-19. בניין זה נהרס מאוחר יותר מהפצצות בליץ בדקר ביוני 1942 במלחמת העולם השנייה, שכוונו לקתדרלה עצמה אך החטיאו אותה. הבניין נבנה מחדש בסגנון דומה מספר שנים מאוחר יותר.