פאנג'ינגשאן (בסינית: 梵净山, בפין-יין: Fànjìngshān מילולית "הר הארץ הטהורה של ברהמה") הוא הר בנציבות העירונית טונגז'ן במחוז גוויג'ואו בדרום-מערב הרפובליקה העממית של סין. ההר הוא חלק מרכס הרי וולינג (בסינית 武陵山脈, בפין-יין Wǔlíng Shānmài), רכס הרים במרכז סין, המשתרע מהעיר צ'ונגצ'ינג דרך החלק המזרחי של גוויג'ואו לחלק המערבי של מחוז חונאן. אחת הפסגות בהר (鳳凰 金頂 – "מקדש הפניקס המוזהב") היא הפסגה הגבוהה ביותר בהרי וולינג בגובה 2,570 מטרים מעל גובה פני הים.

פאנג'ינגשאן הוא הר קדוש בבודהיזם הסיני, ומקור שמו באמונה זו. פאנג'ינג הוא קיצור של "פָאנְטְייֵן גִ'ינְגְטוּ" (梵天净土), או "הארץ הטהורה של בראהמה". "פָאנְטְייֵן" הוא השם הסיני למלך השמימי בראהמה ו-"גִ'ינְגְטוּ" הוא בסינית ארץ טהורה, המוקד של בודהיזם הארץ הטהורה. הבודהיסטים מאמינים כי ההר הוא בודהימנדה של הבודהה מאיטריה. על אחת הפסגות המשניות (新 金顶 - "פסגת הזהב של הענן האדום") בגובה 2,336 מטרים, שאליה מובילות סביב 8,000 מדרגות, ישנם שני מקדשים קטנים עם גשר מעל הערוץ הצר שביניהם.

"שמורת הטבע הלאומית פאנג'ינגשאן" הוקמה בשנת 1978 והוגדרה שמורת ביוספירה של אונסק"ו ב-1986. ב-2 ביולי 2018 הוגדר האזור כאתר מורשת עולמית בשם "פאנג'ינגשאן" על ידי ארגון אונסק"ו בהחלטה של המושב ה-42 של ועדת המורשת העולמית. זהו אתר המורשת העולמית ה-52 ברפובליקה העממית של סין, ונקבע כאתר מורשת עולמית על בסיס קריטריון 10 (האתר הוא בית גידול טבעי, במקומו המקורי אין סיטו, מגוון ביולוגי חשוב ומובהק, כולל אלה המצויים בסכנת פגיעה בשל היבטים מהסביבה מנקודת ראות מדעית או של שמירת הטבע).