קרויה

קרויה הייתה בירתה של מדינת אלבניה הפאודלית בשנים 1190–1389 עד לנפילתה בידי הצבא העות'מאני. סקנדרבג שהיה מפקד בצבא זה התמנה למושל העיר ב-1443 אולם בתקופה זו עבר צד, איחד את האלבנים וב-2 במרץ 1444 הקים את ליגת לזה שהייתה למעשה קונפדרציה עצמאית של האלבנים נגד הכיבוש העות'מאני.

בשנים 1450–1477 עמדה קרויה נגד הצבא העות'מאני בארבע תקופות מצור עד שנכבשה לבסוף ב-1478.

המצור הראשון היה ב-1450 ובו הצליחו הכוחות האלבנים המאוחדים בפיקודו של סקנדרבג שמנו כ-2,000 לוחמים, להביס את הצבא העות'מאני בפיקודו של הסולטן מוראט השני שמנה כ-150,000 לוחמים. המצור השני היה ב-1466–1467 ובו הביסו האלבנים שמנו כ-14,000 לוחמים בפיקוד סקנדרבג את הצבא העות'מאני שמנה כ-100.00 לוחמים בפיקודו של הסולטן מהמט השני. סופר כי סקנדרבג הדליק נרות על קרני עדר עזים ושלח אותן לקראת הצבא העות'מאני שצר על העיר. העות'מאנים חשבו שעדר העזים הוא צבא ותקפו אותן. באותו זמן תקף סקנדרבג מהעורף את הצבא העות'מאני המבולבל וגרם לו לתבוסה קשה. מאז הוסיף סקנדרבג ראש עז על הקסדה שלו וכך הוא מופיע בכל הציורים והפסלים שלו. המצור השלישי היה חודשיים לאחר מכן, בקיץ 1467 וגם כאן הוא הסתיים בניצחון אלבני בפיקודו של סקנדרבג. המצור הרביעי היה ב-1477–1478, עשר שנים לאחר מותו של סקנדרבג. במצור זה כבש הצבא העות'מאני בפיקודו של מהמט השני את קרויה.

הצלחתו של סקנדרבג לאחד את האלבנים ולעמוד בקרויה מול צבא גדול ממנו בהרבה, הפכה אותו לגיבור הלאומי של האלבנים ואת קרויה לאחד האתרים החשובים ביותר בהיסטוריה של אלבניה.