האזור בו נמצאת כיום העיר טירנה מיושב מאז תקופת האבן החדשה. לאזור לא הייתה חשיבות מיוחדת בזמנים האילירים והקלאסיים. היו יישובים מדיבאליים באזור פרזה, נדרוק, לאלמי וטירת פטרלה. בשנת 1418, מארלין ברלטי, כומר אלבני קתולי, שהיה הראשון לכתוב את ההיסטוריה של אלבניה, התייחס לאזור בתור "פלנום טייריני", כפר קטן.

הרישומים העות'מאנים הראשונים של האזור, משנת 1431, מראים שבאזור היו כ-2,000 בתים וכ-7,300 תושבים. הרישומים של טירנה משנת 1583, מראים כי באזור היו 2,900 בתים, וכ-20,000 תושבים.

סולימאן פאשה ברגיני, שליט מקומי, בנה את העיר בשנת 1614, ובתוכה מסגד, מרכז מסחרי ומרחצאות טורקיות. העיר מוקמה לאורך נתיב סחר, וחשיבותה גדלה עד לשנותיה המוקדמות של המאה ה-19. במהלך אותה התקופה, המסגד במרכז טירנה, מסגד אדהם ביי, שעוצב על ידי מולה ביי מפטרלה, החל להיבנות. טובי בעלי המקצוע מכול הארץ הועסקו לבנייתו, ולבסוף, בנייתו הושלמה בשנת 1821, על ידי בנו של מולה, שהיה גם אחיין מדרגה שנייה של סולימאן פאשה. לאחר 1816, השליטה על טירנה עברה לידי משפחת טופאני מקרוג'ה.

ב-8 בפברואר 1920, טירנה נבחרה לבירתה הזמנית של אלבניה, שקיבלה עצמאות בשנת 1912, מידי קונגרס לושנייה. העיר קיבלה סטטוס זה לאופן קבוע ב-31 בדצמבר 1925.