Μύκονος

( מיקונוס )

מיקונוס (ביוונית: Μύκονος) הוא אי יווני בים האגאי, השייך לארכיפלג האיים הקיקלאדיים, ומהווה, יחד עם דלוס, ריניה ומספר איים לא מיושבים אחרים, יחידה אזורית נפרדת במחוז דרום הים האגאי. מיקונוס שוכנת בין האי איקריה במזרח, נקסוס ופארוס בדרום, סירוס במערב, וטינוס בצפון מערב.

העיר הגדולה באי, שהיא גם עיר הבירה של היחידה האזורית, קרויה אף היא "מיקונוס" ולעיתים "חורה", והיא שוכנת בחלקו המערבי של האי. ישנם כעשרה יישובים נוספים באי מלבד הבירה, כאשר היישוב המשמעותי היחיד שלא שוכן בשפת הים הוא אנו-מרה, המרוחק כ-9 קילומטר מהעיר מיקונוס.

מיקונוס היה אחד מהאיים היווניים הראשונים שהתפתחו כיעד תיירותי, והיא מהווה את אחד ממוקדי המשיכה העיקריים לתיירות ביוון. מאז 1960 נהרו תיירים בהמוניהם לאי. כיום חיי הלילה במיקונוס נחשבים כתוססים והפעילים ביותר באירופה, והוא נחשב יעד ידידותי לקהילת הלהט"ב.

האתר המפורסם ביותר באי מכונה "ונציה הקטנה", בעקבות דמיונו לוונציה.

תושב האי מכונה "מיקוניוס" או "מיקוניאטיס".

ראש העיר הנוכחי של מיקונוס הוא קונסטדינוס קוקאס ...הצג את ההמשך

מיקונוס (ביוונית: Μύκονος) הוא אי יווני בים האגאי, השייך לארכיפלג האיים הקיקלאדיים, ומהווה, יחד עם דלוס, ריניה ומספר איים לא מיושבים אחרים, יחידה אזורית נפרדת במחוז דרום הים האגאי. מיקונוס שוכנת בין האי איקריה במזרח, נקסוס ופארוס בדרום, סירוס במערב, וטינוס בצפון מערב.

העיר הגדולה באי, שהיא גם עיר הבירה של היחידה האזורית, קרויה אף היא "מיקונוס" ולעיתים "חורה", והיא שוכנת בחלקו המערבי של האי. ישנם כעשרה יישובים נוספים באי מלבד הבירה, כאשר היישוב המשמעותי היחיד שלא שוכן בשפת הים הוא אנו-מרה, המרוחק כ-9 קילומטר מהעיר מיקונוס.

מיקונוס היה אחד מהאיים היווניים הראשונים שהתפתחו כיעד תיירותי, והיא מהווה את אחד ממוקדי המשיכה העיקריים לתיירות ביוון. מאז 1960 נהרו תיירים בהמוניהם לאי. כיום חיי הלילה במיקונוס נחשבים כתוססים והפעילים ביותר באירופה, והוא נחשב יעד ידידותי לקהילת הלהט"ב.

האתר המפורסם ביותר באי מכונה "ונציה הקטנה", בעקבות דמיונו לוונציה.

תושב האי מכונה "מיקוניוס" או "מיקוניאטיס".

ראש העיר הנוכחי של מיקונוס הוא קונסטדינוס קוקאס (יוו').

מיתולוגיה ועתיקות

על פי המיתולוגיה, האי נקרא על שם הגיבור מיקונוס, בנו של אניוס מקריסטוס[1] - שהיה בנו של אפולון והנימפה ריוס מזריקוס[2] - בתו של דיוניסוס (על פי סטפנוס מביזנטיון). מיקונוס היה אביה של קסנת'יפי (יוו'), שהניקה אותו כשהיה כלוא כדי למנוע ממנו למות ברעב.

האי יושב בתחילה בידי המצרים, האיקרים, הפיניקים והמינואים, ולאחר מכן על ידי האיונים, בהנהגתו של היפוקלאוס מהנילוס[3].

מסורת מיתולוגית אחרת במיקונוס העתיקה מתייחסת לרצח הענקים בידי הרקולס (על פי סטראבון), ממנו הגיע ככל הנראה הביטוי: "הכל תחת מיקונוס אחת"[4]. סטראבון מציין שתושבי מיקונוס היו קרחים, כשסופרים אחרים אף ציינו שהם נותרו חסרי שער מגיל צעיר.

במפרץ פטליה, בחופו הצפוני של האי, על גבעה נמוכה, זוהתה התיישבות מהתקופה הנאוליתית. המבנים העתיקים יותר, תוארכו ל-5000 לפנה"ס. המקום יושב במשך מספר מאות שנים וננטש במהלך האלף החמישי לפנה"ס, בערך באותו הזמן שבו ננטשה ההתיישבות באי סאליאגוס (אנ').

מבחינה היסטורית, מיקונוס מוזכרת לעיתים נדירות בלבד. במיקונוס שני מנזרים מרכזיים, האחד ב"אנו מרה"[5] והשני ב"פלאוקסטרו"[6].

המיקונים, שהשתייכו לברית הדלית, שילמו לאתונאים מס, על פי תקנות הברית.

הם סגדו, לצד האלוהויות הפאן הלניות, גם לאלים אולימפיים, במיוחד לדיוניסוס, לפוסידון ולאמה של סמלי (אנ'), דמטר. לכבודם נערכו פסטיבלים חגיגיים, בהם הוקרבו חזירים, כבשים ואיילים.

על המטבעות של מיקונוס חרוטים גופו המלא של דיוניסוס, או ראשו של פוסידון.

מיקונוס נכבשה, יחד עם איים אחרים, בידי האימפריה הרומית, לאחר מכן הפכה לפרובינציה של ויזנטינון[7] ושמרה על המנהגים ועל הדת האורתודוקסית עד תחילת המאה ה-13, אז נכבשה בידי ונטוס[8].

האי דלוס, השייך ליחידה האזורית, וממוקם כשלושה ק"מ צפונית מזרחית לאי מיקונוס, מילא תפקיד חשוב מבחינה מדינית, דתית ותרבותית ביוון העתיקה, בשל כך שנחשב למקום לידתם המיתולוגי של האלים אפולו וארטמיס. דלוס המודרני מהווה מוקד משיכה תיירותי בשל עושרו באוצרות ארכאולוגיים, ובשנת 1990 הוכרז כאתר מורשת עולמית.

ימי הביניים, ביזנטיון, שלטון ונציאני  סמל משפחת גיזי

איסטנבול (קונסטנטינופול) נכבשה בידי הלטינים שהשתתפו במסע הצלב הרביעי, במהלכו נוצרה האימפריה הלטינית. בשנים שלאחר מכן, החלו הצלבנים את כיבוש האיים בים האגאי. האי טינוס (אנ') ומיקונוס נכבשו בידי האחים אנדראה (אנ') וג'רמיה (ירמיה) גיזי (אנ'), שהשתייכו למשפחת האצולה הונציאנית גיזי (אנ'), והיו אחייניו של הדוג'ה אנריקו דאנדולו.

אנדראה גיזי היה השליט הלטיני הראשון של האי תחת הריבונות של דוכסות הארכיפלג (אנ'), שהונהגה בידי הדוכס מרקו סנודו (אנ'). בנו של אנדראה, ברתולומיאו גיזי הראשון (אנ'), ירש אותו ב-19 במרץ 1277. זמן קצר לפני מותו של אנדראה בשנת 1303, קיבל במתנה את האיים קיאה וסריפוס. איים אלו נכבשו מחדש בידי הוונציאנים מידי האימפריה הביזנטית.

משפחת גיזי שלטה באי במשך כמאתיים שנה, ובני המשפחה הופלו לרעה.

ג'ורג' גיזי הראשון (אנ'), בנו של ברתולומיאו הראשון, נישא לבתו של גואי מדרמלאיי (אנ'), ובשל כך קיבל את התואר ברון של חלנדריצה (אנ') בנסיכות אכאיה (1286-1311). ב-1292, הוא קיבל את הכינוי קסטלן (אנ') מקלמטה.

בעקבות נישואיו השניים של ג'ורג' גיזי הראשון לאליס דלה קארצ'רי[9], נולד ברתולומיאו גיזי השני (אנ'). ברתולומיאו גיזי השני הפך להיות אחד משלושה שליטים ששלטו בממלכת נגרופונטה באי אוויה[10], והוא ירש אותה מאמו בשנת 1313. מאביו ירש את הריבונות באי טינוס (אנ').

במהלך תקופת השלטון של ג'ורג' גיזי הראשון במיקונוס הוצתה מצודת האי בידי האדמירל האראגוני רוג'יירו די לאוריה (אנ').

הצאצא האחרון של משפחת גיזי ששלט במיקונוס ובטינוס היה ג'ורג'יו גיזי השלישי (יוו'), עם מותו ללא צאצאים (1390), האי הועבר לרפובליקה של ונציה. הוונציאנים שלטו במיקונוס עד שנת 1537. בשנה זו הותקף האי בידי ח'יר א-דין ובידי סולטאן האימפריה העות'מאנית סולימאן הראשון. מאז, נפלה מיקונוס לידי הטורקים, בניגוד לטינוס השכנה שנשארה בשליטת הרפובליקה של ונציה למשך כמאתיים שנים נוספות.

שלטון עות'מאני

מאז תחילת יוון העות'מאנית במהלך התקופה הראשונה, נרדף האי על ידי קבוצה של נוצרים. לאחר שנת 1669, התבצעה גביית מיסים באי באמצעות ועדה, ומונו נציגים ששימשו כשליטים.

על דייריה המפורסמים של מיקונוס נמנים פנאגיוטאקיס ניקוסיוס[11] ואלכסנדרוס מברוקורדאטוס (1669-1709). טינוס, בניגוד למיקונוס, נשארה למשך מאתיים שנה נוספות בידי הוונציאנים. זה היה האי האגאי האחרון שנכבש על ידי העות'מאנים (1718).

במהלך מרד אורלוב נכבשה מיקונוס בידי הרוסים, והיא הייתה בשליטתם בשנים 1770-1774.

במהלך השלטון העות'מאני, סיפקה מיקונוס לצי העות'מאני ספינת משוטים ואנשי צוות. בזמנים ההם, שכנו באי שודדי ים ונמצאו בו פריבטירים, שהטילו מורא על האיים הסמוכים, ועל ספינות סוחרים שעברו בים האגאי.

במהלך ה"מאבק הקדוש"[12] ניצחה מיקונוס בגבורה עם ספינותיה, שאוחדו עם שאר הצי תחת משפחת טובאזי (יוו') (משפחה ימית ותיקה מהאי הידרה) והתנגדו לטורקים שוב ושוב, הודות לגיבורה מנטו מברוגנוס. בהנהגתה, גוננו אנשי האי מיקונוס בחירוף נפש על ביתם מפני חילות האויב.

שוב ושוב אדמירל הצי הטורקי ניסה לרדת מהאונייה, אבל תושבי מיקונוס הבריחו את הטורקים, הרגו או פצעו אותם.

ב-1825, הותקפה מיקונוס באכזריות בידי האדמירל האוסטרי פבלוקאס[13], בתואנה שתושבי מיקונוס ביצעו הפרעות פיראטיות. אולם במציאות פעל פבלוקאס לפי פקודות ממשלתו, שהייתה עוינת והתנגדה למאבק היווני.

 פורטרט של מנטו מברוגנוס
^ ביוונית: Αινίου του Καρύστου. ^ ביוונית: Ρυούς της Ζάρυκος. ^ ביוונית: Ιπποκλέους του Νήλου. ^ ביוונית: Πάντες υπό μία Μύκονον. ^ ביוונית: Ανω Μερά. ^ ביוונית: Παλαιόκαστρο. ^ ביוונית: Βυζαντινών. ^ ביוונית: Βενετούς. ^ באיטלקית: Alice dalle Carceri. ^ ממלכה הנשלטת בידי שלושה שליטים מכונה טריארכיה. ממלכת נגרופונטה חולקה לשלוש ברונויות, שבכל אחת מהן עמד שליט. ^ ביוונית: Παναγιωτάκης Νικούσιος ^ ביוונית: Ιερό Αγώνα. ^ ביוונית: Παυλούκα.
Photographies by:
Bernard Gagnon - CC BY-SA 4.0
Statistics: Position
1792
Statistics: Rank
70265

הוספת תגובה חדשה

Esta pregunta es para comprobar si usted es un visitante humano y prevenir envíos de spam automatizado.

אבטחה
758169342Click/tap this sequence: 4218

Google street view

Where can you sleep near מיקונוס ?

Booking.com
487.349 visits in total, 9.186 Points of interest, 404 יעדים, 34 visits today.