מבצר אמבר או מבצר אמר (בהינדית: आमेर दुर्ग) הוא מבצר עתיק בעיר אמבר במזרח מדינת ראג'סטאן שבצפון-מערב הודו. אמבר היא עיירה בשטח של 4 קילומטרים רבועים הממוקמת 11 קילומטרים צפונית לג'איפור, בירת ראג'סטאן. העיר אמבר ומבצר אמבר נבנו על ידי רג'ה אלן סינג מינה בשנת 967, ועברו מאוחר יותר לבעלותם של השליטים מחמולת קאצ'ווהא הראג'פוטית . המבצר ממוקם גבוה על גבעה, ידוע באלמנטים האמנותיים שבתוכו, והוא כיום מוקד התיירות העיקרי של ג'איפור. המבצר מתאפיין בחומות גדולות וסדרות של שערים ושבילים מרוצפים, והוא משקיף על אגם מאוטה, המהווה את מקור המים העיקרי של ארמון אמבר.

האדריכלות המוגולית השפיעה רבות על הסגנון האדריכלי של כמה ממבני המבצר. הארמון שבתוך המבצר בנוי מאבן חול אדומה ושיש, והוא בנוי על פני ארבעה מפלסים, כל אחד עם חצר. ביו המבנים במבצר: "דיוואן-אי-אם" (Diwan-e-Aam), או "היכל הקהל הציבורי", "דיוואן-אי-קאס" (Diwan-e-Khas), או "אולם הקהל הפרטי", שיש מהאל (ארמון המראות), או ג'אי מנדיר, והסוק ניוואס שבו אקלים קריר שנוצר באופן מלאכותי על ידי רוחות שנושבות על מפל מים בתוך הארמון. מכאן שמבצר אמבר ידוע גם בשם העממי "ארמון אמבר". הארמון היה מקום מגוריהם של המהארג'ות הראג'פוטים ובני משפחותיהם. בכניסה לארמון בסמוך לשער גנש של המבצר, יש מקדש המוקדש לפסל סילה דווי, אלת פולחן צ'איטניה, שניתן לרג'ה מאן סינג לאחר שהביס את רג'ה של ג'סור, בנגל בשנת 1604 (ג'סור היא כיום בבנגלדש). לרג'ה מאן סינג היו שתים עשרה מלכות, והוא בנה שנים עשר חדרים, אחד לכל אחת. בכל חדר היה גרם מדרגות המחובר לחדר המלך, אך המלכות לא היו אמורות לעלות למעלה. לרג'ה ג'אי סינג הייתה מלכה אחת בלבד ולכן הוא בנה חדר אחד בגודל של שלושה חדרי מלכה קודמים.

ארמון זה, יחד עם מבצר ג'איגר , ממוקם על צ'יל קא טילה (גבעת העיטים) של רכס אראוולי . הארמון ומבצר ג'איגר נחשבים למתחם אחד, שכן השניים מחוברים במעבר תת--קרקעי באורך 325 מטרים. מעבר זה נועד כנתיב מילוט בעתות מלחמה כדי לאפשר לבני משפחת המלוכה ואחרים במבצר אמבר לעבור למבצר ג'איגאר המוגן יותר.

המפקח על המחלקה לארכאולוגיה ומוזיאונים דיווח על כ-5,000 מבקרים ביום בארמון אמבר ובסך הכל 1.4 מיליון מבקרים במהלך 2007. בשנת 2013, במושב ה-37 בוועדת המורשת העולמית שהתקיימה בפנום פן בקמבודיה, הוכרז מבצר אמבר, יחד עם חמישה מבצרים נוספים של ראג'סטאן, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, כקבוצת מונומנטים הקרויה מבצרי הגבעות בראג'סטאן.