לוּמְבִּינִי (בנפאלית: लुम्बिनी) הוא אחד מארבעת אתרי העלייה הקשורים בחייו של גאוטמה הבודהה. לומביני שוכנת במרכזה של דרום נפאל כ-7 ק"מ בלבד מגבול הודו, ובה, לפי המסורת הבודהיסטית, ילדה מאיה דווי את בודהה. למרות שהאתר אינו מרשים בחזותו ורוב המבנים שבו שוחזרו או נהרסו, הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, בשל היותו אחד המקומות הקדושים ביותר לאחת הדתות הגדולות בעולם, ובשל כך שהוא מעיד על טיבם של מרכזי העלייה לרגל הבודהיסטים כבר בתקופה מוקדמת.
על פי המסורת, בודהה נולד בלומביני בשנת 563 לפנה"ס, כאשר אימו, המלכה מאיה דווי, הייתה בדרכה מבית בעלה לבית משפחתה. אותה עת השתרע גן במקום, והמלכה טבלה בבריכה וצעדה 20 צעדים צפונה, שם אחזה בעץ וכרעה ללדת. בשנת 249 לפנה"ס ביקר במקום אשוקה, מלך הודו[1], אשר סימן את מקום לידתו המדויק של בודהה באבן. בנוסף וכפי שנהג לעשות במקומות אחרים הקים אשוקה עמוד הנקרא על שמו, ועליו חרט את דבר ביקורו:
"Hida Budhe jateti Lummini game."
"כאן ממש נולד הבודהה, בכפר לומביני הזה."
עד המאה ה-15 הייתה לומביני אתר עלייה לרגל, ובין היתר פקדו אותה הנוסעים הסינים פשיין בשנת 403 והסואן טסאנג ב-636. לאחר מכן חדלו העדויות הכתובות אודות מבקרים באתר, עד שבשנת 1312 פקד את לומביני המלך ריפו מלה והוסיף כיתוב משלו על עמוד אשוקה.
לאחר מכן, חדל המקום לשמש כאתר עלייה לרגל, הוא נשכח ומבניו נהרסו והוקפו בצמחיית פרא. רק בדצמבר 1896 נתגלתה לומביני מחדש. ב-1995 טענו חוקרים כי הצליחו לאתר את האבן שסימנה את מקום הולדתו המדויק של בודהה 5 מטרים מתחת לרצפת מקדש מאיה דווי המקורי. האבן בגודל של 40 ס"מ על 70 ס"מ נחה על שבע שכבות לבנים, והיא מוצגת במקדש.
הוספת תגובה חדשה