אלברובלו (באיטלקית: Alberobello) היא עיירה בנפת בארי שבמחוז פוליה, איטליה. אוכלוסיית העיירה מונה כ-11,000 תושבים, והיא מפורסמת בשל מבני הטרולי (Trulli, יחיד Trullo) הייחודיים שבה. מבני הטרולי באלברובלו הם חלק מאתר מורשת עולמית שהוכרז על ידי אונסק"ו ב-1996.
ההשערה היא כי היישוב הנוכחי הוקם באמצע המאה ה-14, כאשר האזור הבלתי מיושב הוענק לרוזן הראשון מקונברסנו על ידי רוברטו ד'אנז'ו, הנסיך מטאראנטו, בתמורה לשירותו במסעות הצלב. הרוזן ויורשיו יישבו את האזור באמצעות העברת אנשים מהפיפים שלהם, ומתן היתר לבנות בתי מגורים פרטיים הידועים כקאזאלה. אולם, לפי מחקרים שנערכו במקום ייתכן וכבר בשנת 1000 היו יישובים מסביב לנהר התת-קרקעי הזורם בעיירה, שהתמזגו בהדרגה לשני האזורים המרכיבים את העיירה כפי שהיא כיום - מונטי ואז'ה פיקולה.
לפי המסורת התושבים החדשים אולצו לבנות את בתיהם מאבנים שאינן מחוברות באמצעות מלט, כך שניתן יהיה לפרקם בקלות. לסגנון בנייה זה היו שתי סיבות: ניתן לפרק במהירות את בתיהם של בעלי בתים מרדניים, ובתקופה מאוחרת יותר נעשה שימוש בשיטה זו על מנת למנוע הטלת מס על המתיישבים החדשים, כך שלאחר עזיבת גובי המס ניתן יהיה לבנות את הבית מחדש במהירות. ידוע כי פעילות זו התרחשה ב-1644 על מנת להתמודד עם הגובים של מלך נאפולי.
באמצע המאה ה-16 כבר היו באזור מונטי כארבעים טרולי, אך רק ב-1620 העיירה החלה להתרחב כאשר הרוזן באותה תקופה, ג'יאן ג'ירולמו גוארצ'יו, הורה לבנות מאפייה, טחנה ופונדק. בשלהי המאה ה-18 אוכלוסיית העיירה מנתה כ-3,500 תושבים, וב-1797 הסתיים השלטון הפאודלי בעיירה לאחר שתושביה הצליחו להשיג מפרננדו הראשון מעמד של עיירה מלכותית. שמה של העיירה החדשה נגזר מהשם הלטיני הימי-ביניימי של האזור - silva arboris belli. החל מתקופה זו חל פיחות בקצב בניית הטרולי.
הוספת תגובה חדשה