אסטסיון אטלנטידה נוסדה ב-1911 כפרבר מרוחק של מונטווידאו, השוכנת כ-45 ק"מ מערבה לה. במקום הוקמה קפלה צנועה בשנת 1942, ועד מהרה הורגש הצורך בהקמת כנסייה של ממש שתשרת את אוכלוסיית היישוב. לשם כך נתרמה חלקת אדמה ב-1957, ואלדיו דיאסטה מונה לאדריכל ומפקח הבנייה. בהשפעת הסגנון האיטלקי הימי-ביניימי, דיאסטה תכנן את המתחם ככיכר שבה ניצבים בנפרד זה מזה שלושה יסודות - הכנסייה, מגדל הפעמונים והבפטיסטריום התת-קרקעי - וביניהם משתרעים משטחי דשא. הבנייה נמשכה שנתיים, בין השנים 1958–1960, והכנסייה הוקדשה בטרם הושלמה. נוסף על שלושת המבנים שבמתחם, ב-1962 הוקם מבנה נוסף שנועד לשמש כבית הרובע, אולם הוא לא שימש לייעודו מעולם ולא נבנה בידי דיאסטה, וב-1965 פורק ותחתיו הוקמו בית ספר קתולי ומבני מגורים. בעשור הראשון לקיומו המבנה לא תוחזק כראוי ואף נפל קורבן לוונדליזם במספר הזדמנויות. לאחר תקופה של התדרדרות המבנה שופץ, בעיקר בשל התערבותו של בנו של דיאסטה, אדריכל בעצמו; והמתחם החל זוכה בתשומת לב. הוא התפרסם בספרים ובכתבי עת מקצועיים ברמה עולמית, והחל זוכה בביקורים של אנשי מקצוע - אדריכלים, מהנדסים וסטודנטים - כמו גם של הקהל הרחב. ב-1997 זכתה הכנסייה במעמד של מונומנט היסטורי ומגדל הפעמונים זכה במעמד דומה ב-2018. בשנת 2021 הוכרז המתחם כאתר מורשת עולמית.