העיר העתיקה של חברון

העיר חברון מוזכרת מספר פעמים בספר יהושע בתנ"ך. על פי ספר שמואל ב', חברון הייתה בירת ממלכת ישראל המאוחדת בתקופת דוד המלך, אך לאחר מכן דוד עזב את חברון והפך את ירושלים לעיר מלוכה.

בתל רומיידה התגלו ממצאים ארכאולוגיים לפיהם כנראה הייתה שם עיר כנענית קדומה. תחילת הבנייה בעיר העתיקה של חברון מתוארכת לתקופה היוונית או התקופה הרומית בארץ ישראל, בין המאה ה-3 לפנה"ס עד המאה ה-1 לפנה"ס. עם תחילת הח'ליפות העבאסית הפך האזור סביב מערת המכפלה למרכז העיר חברון.

במלחמת ששת הימים נכבשה חברון בידי צה"ל והחל בה הכיבוש הישראלי. בשנת 1990 החל פרויקט שיקום העיר העתיקה, ביוזמתו של יאסר ערפאת. עד שנת 1995 שוקמו 71 מבנים בעיר העתיקה, וכן סמטאות ובתי עסק קטנים, מתוך מטרה לשמר את המורשת האדריכלית והתרבותית של העיר. פרויקט השיקום זכה בשנת 1998 בפרס אגא חאן לאדריכלות[1][2].

על פי הסכם חברון משנת 1997, שנחתם כחלק מהסכמי אוסלו, שטחה של העיר העתיקה כלול באזור H2 הנמצא בשליטה צבאית. בשטח זה מתרחשים לעיתים קרובות עימותים בין מתנחלים לבין פלסטינים. על הפלסטינים מוטלות מגבלות תנועה רבות, בהן מקרים תכופים של הטלת עוצר, מחסומי תנועה וסגירת רוב בתי העסק הפלסטיניים ברחוב השוהדא. עקב מגבלות אלה, החל משנות השמונים של המאה ה-20 נרשמה ירידה עקבית במספר התושבים הפלסטינים בעיר העתיקה.

בשנת 1997 הוקמה, במימון בינלאומי, ועדת שיקום לעיר חברון[3]. הוועדה שיפצה כ-1,000 בתים, 120 חנויות ו-10 בתי ספר, ולאחר מכן כ-1,000 משפחות שעזבו את העיר העתיקה חזרו לגור בה[4].

ההכרה כאתר מורשת עולמית

הרשות הפלסטינית הגישה בקשה להכיר בעיר העתיקה של חברון כאתר מורשת עולמית בתחילת שנת 2017. בבקשה נכתב: "במוקד העיר העתיקה נמצא אתר מערת המכפלה, המורכב ממספר מבנים במתחם שנבנה במאה ה-1 לספירה כדי להגן על קברי האבות. מקום זה הפך לאתר עלייה לרגל לשלוש הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם."

הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים, הבודקת את הבקשות, דרשה לסייר בעיר כדי לבחון את הבקשה, אך ישראל סירבה לאפשר לחברי הוועדה להיכנס אליה, בטענה כי מדובר במהלך פוליטי במסווה של שימור מורשת תרבותית.

ביולי 2017 החליטה ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כי מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הן אתרי מורשת של הרשות הפלסטינית. העיר העתיקה נרשמה כאתר מורשת עולמית בסיכון[5].

ההחלטה ניתנה עם מספר הסתייגויות שנבעו מכך שנמנע מחברי הוועדה לסייר בעיר העתיקה[6].

^ Conservation of Hebron Old Town, ‏1999 (באנגלית). ^ Rehabilitation of Hebron Old Town - Aga Khan Development Network, באתר פרס אגא חאן לאדריכלות, ‏1999 (באנגלית). ^ Hebron Rehabilitation Committee, באתר הרשות הפלסטינית (באנגלית). ^ A ghost city revived: the remarkable transformation of Hebron, באתר הגרדיאן, ‏29 ביוני 2015 (באנגלית). ^ ברק רביד, אונסק"ו: מערת המכפלה והעיר העתיקה של חברון הן אתרי מורשת פלסטיניים, באתר הארץ, 7 ביולי 2017. ^ 41 COM 8B.1 - Decision, באתר אונסק"ו, ‏יולי 2017 (באנגלית).