הפארק הלאומי טריגלב (סלובנית Triglavski narodni park - "טריגלָאוּסקי נארודני פארק") הוא הפארק הלאומי היחיד בסלובניה. הפארק, הכולל את רוב רכס האלפים היוליאניים בתחומי סלובניה, משתרע על ארבעה אחוזים משטח המדינה והוא נמצא בצפון מערב סלובניה. לפארק נודע מעמד מיוחד במדינה, הן בשל כך שמדובר בפארק הלאומי היחיד בתחומיה, ובעיקר בשל הר טריגלב שבמרכזו, ההר הגבוה במדינה, ששלוש פסגותיו הן הסמל הלאומי של סלובניה ורקע למספר אגדות.

ההצעה להכריז על שטח הפארק כאזור מוגן הועלתה לראשונה ב-1906 או 1908 על ידי אלבין בלר (Albin Belar), אך מומשה על שטח של 16 קמ"ר בלבד רק בשנת 1924. ב-1961 הורחב שטח הפארק ל-20 קמ"ר ושמו הנוכחי אומץ, וב-1981 נקבע שטחו הנוכחי של הפארק בחוק.

הפארק הלאומי טריגלב משתרע על שטח של 838 קמ"ר בצפון מערבה של סלובניה לאורך גבולה עם אוסטריה ואיטליה. במרכזו נמצא הר טריגלב, ההר הגבוה בסלובניה שגובהו 2,864 מטר ובראשו מגדל אלייז' (Aljaž). קיימת מחלוקת באשר למקור שמו של ההר, שמשמעותו "תלת-ראש", ולא ברור אם קיבל את שמו משלוש פסגותיו בהן ניתן להבחין במבט מדרום, או מהאל המיתולוגי הסלאבי הקדום שנשא שם זה. לפי המיתולוגיה הסלאבית האל טריגלב היה בעל שלוש ישויות נפרדות, ותושבי האזור האמינו כי הוא מתגורר על פסגת ההר. בכל מקרה ההר הוא זה שנתן לפארק הלאומי את שמו, ולטיפוס אל פסגתו נודע מעמד מיוחד בסלובניה. אגדה נוספת הקשורה להר מספרת על צפיר האלפים (Chamois או Rupicapra rupicapra) זלטורוג (Zlatorog - "קרן זהב": Zlata rog) שהתגורר על פסגתו ושמר על אוצר חבוי. כיום זלטורוג הוא מותג מקומי של בירה.

בפארק הלאומי נמצאים מקורותיהם של שני נהרות - הסאווה בוהינקה, אחד משני מקורותיו של נהר הסאווה הזורם אל הדנובה ודרכו אל הים השחור, והסוצ'ה (Soča) (איטלקית איסונדזו, Isonzo) הזורם דרומה אל הים האדריאטי. הסאווה בוהינקה אשר החלק שלו הזורם בתחום הפארק מכונה "סביצה" (Savica - "הסאווה הקטנה"), מאבד 60 מטר מגובהו במפלי סביצה (Slap Savica), ולאחר מכן חוצה את אגם בוהין שגם הוא נמצא בתחומי הפארק. הן המפלים והן האגם נמנים עם סימני ההיכר של הפארק ונחשבם אתרים תיירותיים ידועים בסלובניה. בתחומי הפארק נמצאים שני אתרי סקי - האחד והגדול במדינה בעיירה קרנייסקה גורה שמצפון לפארק, והשני בהר ווגל שבדרומו.

בתחומי הפארק 25 יישובים, שבהם מתגוררים 2,352 תושבים העוסקים בעיקר בחקלאות, במרעה, בתיירות ובייצור מוצרי צמר ועץ.