ימת המלח הגדולה (באנגלית: Great Salt Lake) היא ימה מלוחה חסרת מוצא, הנמצאת בחלקה הצפוני של מדינת יוטה בארצות הברית. איש המערב הראשון שהגיע אל הימה היה ג'ים ברידג'ר בשנת 1824.

האגם משתרע על שטח של כ-4,400 קמ"ר, והוא האגם הגדול ביותר בארצות הברית ממערבית למיסיסיפי. גובה פני המים הממוצע הוא כ-1,280 מטר מעל לגובה פני הים. אורכה של ימת המלח הגדולה הוא 120 ק"מ, רוחבה 45 ק"מ, ועומקה המרבי בערך 10 מטר.

סולט לייק סיטי, בירת יוטה, שוכנת בקרבת חופו המזרחי של האגם. שלושה נהרות זורמים אל הימה ומספקים כ-1.1 מיליון טונות של משקעים בכל שנה. בשל הריכוז הגבוה של המלח בימה, אנשים יכולים לצוף בקלות במי הימה.

הימה היא שריד קטן לימת בונוויל הפרהיסטורית, ימה גדולה אשר השתרעה על פני שטח של כ-50 אלף קמ"ר במהלך עידן הקרח.

בשל הדמיון שלה לים המוות בישראל, זכתה ימת המלח הגדולה לכינוי "America's Dead Sea" (ים המוות האמריקאי); ואחד משלושת הנהרות, אשר מזינים את הנהר, נקרא "ג'ורדן" (Jordan, נהר הירדן).