סוללת הענק

סוללת הענק (באנגלית: Giant's Causeway; באירית: Clochán na bhFómharach‏) היא אתר גאולוגי בחוף הצפוני-מזרחי של צפון אירלנד, בצפון מחוז אנטרים (Antrim), כ-3 קילומטרים צפונית לעיירה בושמילס. באתר מצויים כ-40,000 עמודי בזלת משושים צמודים.

ב-1986 הכריז ארגון אונסק"ו על המקום אתר מורשת עולמית ושנה אחר כך הוכרז המקום שמורת טבע על ידי מחלקת הסביבה של צפון אירלנד. האתר שייך ל"קרן הלאומית" ומנוהל על ידה. המקום הוא האתר הפופולרי ביותר לתיירים בצפון אירלנד, ובשנת 2014 ביקרו בו קרוב ל-800,000 תיירים.

היסטוריה גאולוגית

בתור השלישון הייתה פעילות געשית עזה באזור שכיום הוא במחוז אנטרים. קילוחי לבה נוזלית פרצו דרך סדקים בשכבות הקירטון[1] ויצרו רמת בזלת נרחבת. מעריכים כי בסך הכול היו כ-11 התפרצויות שונות. הרכב הבזלת השתנה כמה פעמים במהלך התקופה. סוללת הענק נוצרה בתחילת התור, בתקופת הפלאוגן, לפני כ-60 מיליון שנים. הבזלת העתיקה ביותר באתר היא בזלת אלקלית (עשירה באוליבין). בהתפרצויות שבאו אחר כך נוצרה בזלת תולאיטית והיא שיצרה את העמודים. כאשר הבזלת התקררה היא החלה להתכווץ. בעוד שהתכווצות בכיוון האנכי גורמת להקטנת עובי שכבת הבזלת בלבד, גורמת התכווצות בכיוון האופקי לסידוק. במצב האידיאלי נוצרים בלב הקילוח הבזלתי עמודים שצורתם משושה משוכלל, תופעה המוכרת גם ממקומות אחרים בעולם ומכונה בזלת עמודית. תהליך זה אפשרי כשזרימת הלבה היא איטית במישור בעל שיפוע קל. משטחי הבזלת היו במקור חלק ממשטח הבזלת הנרחב הקרוי רמת תוליאן, שנוצר בתקופת הפלאוגן.[2] הנוף הנוכחי עוצב בסוף עידן הקרח (לפני כ-15,000) כאשר קו החוף עבר תהליך בליה מואץ כשהקרח שחק את ראשי הסלע.

מקור השם

מקור השם באגדה עממית. על פיה, חי בחוף האירי ענק ושמו פין מק'קול (באירית Fionn mac Cumhaill באנגלית Fionn McCool) שקרא לדו-קרב את הענק בנאנדונר (Benandonner) שחי על האי הסקוטי סטפה (Staffa). על מנת שיוכל הענק הסקוטי לעבור את מצר הים המפריד ביניהם, בנה עבורו פין מק'קול את סוללת הענק.

על פי גרסה אחת של האגדה, כשהיה אמור מק'קול להגיע לסקוטלנד הוא נרדם, ועל כן בא הענק הסקוטי אליו. על מנת להגן על מק'קול כיסתה אותו אונה (Oonagh), אשתו של מק'קול, בשמיכה, כדי שתוכל לטעון כי במיטה שוכב בנם התינוק. על פי גרסה אחרת, ברגע בו התקרב הענק הסקוטי לאירלנד נוכח פין מק'קול לדעת כי הענק הסקוטי גדול ממנו בהרבה, ולכן ברח אל ביתו ובקש מאשתו שתחביא אותו והיא הלבישה אותו בבגדי תינוק והשכיבה אותו במיטה.

על פי שתי הגרסאות, כשבא בנאנדונר לביתם לחפש את פין מק'קול דרשה האישה מהסקוטי להיות שקט שכן תינוקם ישן כעת. כשראה בנאנדונר את ה"תינוק" נבהל, שכן אם זה גודלו של התינוק, אזי בוודאי פין מק'קול גדול ממנו בהרבה. לכן ברח הענק הסקוטי בבהלה בחזרה לסקוטלנד, לאחר שהרס את הסוללה שחיברה בין שני המקומות, כדי למנוע ממק'קול לבוא בעקבותיו.

גרסה שלישית, רומנטית, טוענת כי את הסוללה בנה פין מק'קול על מנת להגיע אל אהובתו שבחוף הסקוטי.

האגדה קושרת בין שתי עובדות אמיתיות. הן בחוף האירי, והן במערת פינגאל שבאי סטפה, משכנו של הענק הסקוטי (או של אהובתו), יש עמודי בזלת משושים.

היסטוריה מודרנית  תמונת תקריב של המשושים סוללת הענק – תחריט של ציור מים שנעשה על ידי סוזנה דרורי ב-1739 מראה כללי של חוף הסוללה "העוגב" בסוללת הענק "מגף הענק" מראה בסוללת הענק

על גילוי סוללת הענק הכריז לראשונה סר ריצ'רד בלקלי (Richard Bulkeley), פרופסור חבר בטריניטי קולג', במאמר ששלח בשנת 1693 לחברה המלכותית, אם כי המגלה המקורי של האתר היה בעצם הבישוף של דרי שביקר במקום שנה קודם לכן. האתר התפרסם בעולם כאשר האמנית האירית סוזנה דרורי (Susanna Drury) תארה את המקום בסדרה של ציורים בצבעי מים שנעשו בשנת 1739. ציורים אלו זיכו את דרורי בפרס הראשון שהוענק על ידי החברה המלכותית של דבלין ב-1740, והם נחרטו ב-1743. בשנת 1765 הופיע ערך על סוללת הענק בכרך 12 של האנציקלופדיה הגדולה הצרפתית, תוך שימוש בתחריטים של הציורים של דרורי. התחריט "הנוף ממזרח" של דרורי הופיע ב-1768 בכרך של ציורים שהודפס עבור האנציקלופדיה הגדולה. בכותרת לציורים העלה הגאולוג הצרפתי ניקולָה דֶמארֶה (Nicolas Desmarest) לראשונה בדפוס השערה כי מקורם של המבנים הוא געשי באופיו.

האתר החל להיות מוקד משיכה לתיירים במהלך המאה ה-19, בייחוד לאחר הפעלת הרכבת הקלה של סוללת הענק (Giant's Causeway Tramway) בשנת 1887. רכבת זו שפעלה על חשמל קישרה בין העיירה פורטרש (Portrush), שבה הייתה תחנת רכבת רגילה, למצוק שמעל לאתר, מרחק של כ-14 קילומטרים, כשבדרך הייתה עצירה בתחנת רכבת בעיירה בושמילס. הרכבת פעלה לסירוגין עד 1949 ועם סיום עונת התיירות של שנה זו פורקה המסילה. בשנת 2002 חודשה הפעלת חלקו האחרון של הקו בין בושמילס וסוללת הענק מרחק של כ-3 קילומטרים כרכבת מיוחדת לתיירים תחת השם "מסלת הברזל של סוללת הענק ובושמילס" (Giant's Causeway and Bushmills Railway). אף על פי שלא קל לפגוע בסלעי הבזלת היו מקרים במהלך המאה ה-19 שנלקחו סלעים מהאתר למטרות קישוט. מבקרים גם נהגו לחלץ גבישי זאוליט וקלציט שנוצרו בחללים שבבזלת, אפילו מדריכי התיירים נהגו למכור את הגבישים כמזכרות.

לאחר ש"הקרן הלאומית" קיבלה פיקוח על האתר בשנות ה-60 של המאה ה-20 סולקו רוב סממני המסחור שהיו באתר (בתי מלון וחנויות). במקום נבנה מרכז מבקרים ב-1985 בצפייה להכרזת המקום כאתר מורשת עולמית. בשנת 2000 נשרף המרכז,[3] ונכון ל-2008 אין באתר מרכז מבקרים קבוע. כיום פועל באתר מרכז מבקרים זמני. כסף הוקצב לבניית מרכז קבוע חדש שייבנה ברובו מתחת לקרקע על מנת להגן על הנוף המקיף את הסוללה. בספטמבר 2007 פרצה שערורייה כשהתברר שהשרה לענייני סביבה של צפון אירלנד, ארלן פוסטר (Arlene Foster) מתכוונת להעניק ליזם פרטי בשם סיימור סוויני (Seymour Sweeney), חבר באותה מפלגה כשל פוסטר (Democratic Unionist Party המפלגה הדמוקרטית של הדוגלים באיחוד) את הזיכיון להקים באתר סוללת הענק את מרכז המבקרים הקבוע. ההתנגדות הרבה לצעד גרמה למועצת מחוז מויל (Moyle District Council), שבתחומה מצויה סוללת הענק, להעניק גם את השטח שבו יש כוונה להקים מרכז מבקרים ל"קרן הלאומית" בנוסף לשטח בו מצויה סוללת הענק שהיה בידיה קודם לכן. בינואר 2008 הודיעה פוסטר על ביטול התוכנית להעניק זיכיון פרטי להקמת מרכז המבקרים.

^ כיום, עקב הלחץ הליתוסטטי שיצרו שכבות הבזלת שמעליהם, הרכב הסלע דומה יותר לאבן גיר. ^ טקטוניקה פריכה בהתייחס להתפתחות הפלטאוגנית של תוליאן/צפון מזרח אזור האטלנטי. מחקר באלסטר ^ תיאור האירוע ב-BBC
Photographies by:
Statistics: Position
945
Statistics: Rank
116394

הוספת תגובה חדשה

Esta pregunta es para comprobar si usted es un visitante humano y prevenir envíos de spam automatizado.

אבטחה
692735148Click/tap this sequence: 7141

Google street view

Videos

Where can you sleep near סוללת הענק ?

Booking.com
487.355 visits in total, 9.187 Points of interest, 404 יעדים, 40 visits today.