בימי הביניים התגוררה באי סרק קהילה של נזירים. האי יושב בפועל במאה ה-16 על ידי שודדי ים שהשתמשו באי כבסיס למתקפותיהם אל חופי צרפת. לכן הליה דה קרטרה (Helier de Carteret), הסניור של סנט אוון (St. Ouen) בג'רסי, קיבל רישיון מהמלכה אליזבת' הראשונה ליישב את האי סרק עם 40 משפחות מסנט אוון, בתנאי שימנע את התיישבות שודדי הים באי.

ניסיון של המתיישבים לחוקק לעצמם חוקה ולהקים שיטת ממשל שבראשה יעמוד בייליף נכשלה, בשל התנגדות רשויות הממשל בגרנזי, שהתנגדו להוצאת האי מהבייליוויק של גרנזי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה האי תחת כיבוש נאצי בין השנים 1940–1945.