Vegaøyan
( ארכיפלג וגה )ארכיפלג וגה (בנורווגית: Vegaøyan) בנורווגיה, כולל כ-6,500 איים בים הנורווגי שבצפון-מזרח האוקיינוס האטלנטי, מול חופי מחוז נורדלנד שבנורווגיה, מעט דרומית לחוג הארקטי. אלפי האיים, חלקם אינם אלא סלע חשוף, סובבים אי מרכזי, האי וגה, שמיושב בקביעות מאז תקופת האבן. בשל התרבות שהתפתחה בו עם השנים, הכריז אונסק"ו על הארכיפלג כולו כאתר מורשת עולמית בשנת 2004.
מקור שמו של האי וגה, שנתן את שמו לארכיפלג כולו, הוא במילה Veiga (או Vegø), שפירושה "נוזל" או "זורם".
ממצאים ארכאולוגיים מעידים על נוכחות של דייגים בווגה במהלך התקופה המזוליתית. התיישבות הקבע החלה בכמה מהאיים בסביבות שנת 500, ובאי וגה עצמו בסביבות שנת 1000. האיים היו אז בבעלותם של בעלי אחוזות עשירים, ששלחו אליהם איכרים, שעסקו בליקוט פלומות של אדריות שחורות-כיפה. נקבותיהם של עופות אלה משילות את פלומת החזה שלהן לשם ריפוד הקנים, ובני האדם השתמשו בהן במשך השנים לשם מילוי כריות וריפוד כלי מיטה אחרים. עם הזמן התפתחו באיים גם דיג וציד כלבי ים.
מ-1560 ואילך, נדרשו כל הסחורות מצפון נורווגיה לעבור דרך ברגן, מה שיצר תלות של הדייגים המקומיים בסוחרים. בתקופה זו החלה דעיכה בפעילות באיים, שנבעה גם מהמלחמה הצפונית הגדולה ומגילויים של אזורי דיג חדשים בצפון אמריקה. לאחר סיום המלחמה (1720-1721) שבה האימפריה הרוסית לסחור עם נורדלנד, וענפי החקלאות והדיג התאוששו. ב-1813 בוטלו מגבלות הסחר, והתלות בברגן הסתיימה.
בסוף המאה ה-19 החל תהליך של הגירה שלילית, אם לנורווגיה גופא ואם לאמריקה. בשנות ה-50 החלה ממשלת נורווגיה לעודד הגירה זו באמצעות סגירת בתי ספר ושירותי תחבורה ימית באיים מחד גיסא, ותמריצים כלכליים למתיישבים ביבשה מאידך גיסא. חרף מאמצי השלטונות, נותרו באיים תושבים מעטים. בסוף המאה ה-20 החלו תושבים חדשים להגיע לאיים, הפעם בעידודה של הממשלה, אך מאזן ההגירה נותר שלילי.
נכון לשנת 2004, מתגוררים בארכיפלג 1,380 תושבים (לעומת 1,480 ב-1994). במהלך השנים רק 56 מהאיים היו מיושבים, בחלקם היה בית אחד בלבד.
הוספת תגובה חדשה