קתדרלת ואוול (בפולנית: katedra wawelska) או הקתדרלה המלכותית והארכיבישופית של הקדושים סטניסלב וונצ'סלאוס על גבעת ואוול (królewska bazylika archikatedralna śś. Stanisława i Wacława na Wawelu) היא קתדרלה קתולית בת כ-900 שנה על גבעת ואוול בקרקוב. הקתדרלה מהווה את מקום מושבו של הארכיבישוף של קרקוב ומקום ההכתרה והקבורה המסורתי של מלכי פולין וקרויה "אם הכנסיות" של פולין.
הקתדרלה באתר כיום היא מבנה הקתדרלה השלישי באתר זה[1]. הקתדרלה הראשונה הוקמה סמוך להקמתה של בישופות קרקוב בשנת 1000 לערך ונהרסה במאה ה-11. המבנה השני הוקם על חורבות הראשון בסוף המאה ה-11 או ראשית מאה ה-12, בימי שלטונו של ולדיסלב הראשון הרמן. הייתה זו בזיליקת עשויה אבן גיר בסגנון רומנסקי עם שלושה מעברי-רוחב שהקודשה ב-1142. הבזיליקה נהרסה בשרפה ב-1305, אך הקריפטה שלה שרדה וכן היסודות הרבועים של שני המגדלים שניצבו מצפון ומדרום לפתח (בפרט המגדל הדרומי). בניית הקתדרלה הגותית הניצבת עד היום החלה במאה ה-14. המלך הראשון שהוכתר בקתדרלה היה ולדיסלב הראשון (ארוך האמה), ב-1320[2].
בין השנים 1320–1346 נבנו בית המקהלה ואמבולטוריום והספינה הראשית נבנתה בין השנים 1346–1364. הקתדרלה נחנכה ב-28 במרץ 1364. במהלך המאות ה-14 וה-15 הקימו בתי האצולה (המגנאטים) והמלכות קפלות סביב האמבולטוריום. במאה ה-16 הוכנסו במבנה שינויים רבים שהושפעו מהרנסאנס האיטלקי. המאה ה-18 הביאה עמה חידוש של רוב העיטור הפנימי ברוח הבארוק, רבים ממזבחות הצד הוסרו לטובת מראה נקי וסימטרי יותר. גם החידוש ברוח הבארוק נעשה על ידי אדריכלים ואמנים איטלקים או בעלי מסורת איטלקית.
אובדן עצמאות פולין דרדר את מצבה של הקתדרלה מחוסר מימון וכיוון שלא הייתה עוד מוסד לאומי. אולם, היא המשיכה להיות אבן שואבת לפטריוטים פולנים לאומיים והפכה לאחד הסמלים הבולטים של לאומיות פולנית במדינה שחדלה להתקיים. בקתדרלה נקברו גיבורים לאומיים שלחמו לעצמאות פולין ולתחיית תרבותה ולשונה. בשנים 1895–1910 עברה הקתדרלה שיפוץ נרחב, במסגרתו הוסרו חלק מהעיטורים הבארוקיים, על מנת לשחזר את העיצובים המקוריים. ב-1963 הוכתר בקתדרלה קרול יוזף ווֹיטילה לארכיבישוף קרקוב, בחירתו לקרדינל ולאפיפיור (יוחנן פאולוס השני) הביאה להכרה כלל-נוצרית בחשיבותה הרבה של הקתדרלה. לקראת שנת 2000 בוצע בה שיפוץ מקיף לרגל המילניום הנוצרי וחגיגות אלף שנים לקיומה.
הוספת תגובה חדשה