קתדרלת טרואל מקורה בכנסיית סנטה מריה דה מדיאוויה, שעליה החלו העבודות בסגנון אדריכלות רומנסקית בשנת 1171 והסתיימו עם הקמתו של מגדל מודחאר בשנת 1257. במחצית השנייה של המאה ה-13, ארגן מחדש המוריסקו (אנ') (אנוס מוסלמי) חוסף (Juzaff), שהיה אלריפה (alarife, בנאי מומחה בסגנון מודחאר) את הסגנון הרומנסקי הישן והעניק לבניין שלוש ספינות בסגנון מודחאר של בנייה באבן ובלבנים.

האפסיסים הרומנסקים הוחלפו באותו סגנון גותי-מודחאר כבר במאה ה-14, כפי שניתן לראות בכניסה לקפלה הגדולה. מספר התומכות הצטמצם בחצי, מה שהגדיל את כמות האור ואת החלל הפנימי בספינות בעלות הקשתות המחודדות. בנוסף, הקירות הורחבו. בשנת 1423 העלה האנטי-אפיפיור האראגוני בנדיקטוס השלושה עשר (במקור פדרו מרטינס דה לונה), מה שכונה "האפיפיור לונה", את הכנסייה למעמד של כנסייה קולגיאטית (אנ'). האלמנטים בסגנון המודחאר השתנו מעט מאז.

בשנת 1538 הוקם מגדל התאורה (אנ')[א] של הספינה המרכזית על ידי מרטין דה מונטלבאן בסגנון פלטרסק (אנ')[ב]-מודחאר. הוא נבנה על פי תוכנית מתומנת על קשתות זווית ועל חלונות ביפוריים חיצוניים עם עיטורי פלטרסק. מאוחר יותר, בשנת 1587, עם הקמת הדיוקסיה של טרואל (אנ'), הועלה הבניין למעמד של קתדרלה ונחנך ככזה. לבסוף, בשנת 1909, החזית הדרומית נבנתה בסגנון נאו-מודחאר על בסיס עיצוב של פאו מונגיו (Pau Monguió).
שגיאת ציטוט: נראה כי בדף קיימות תבניות "ביאור" אך לא תבנית "ביאורים" להצגתן.