קרייטר לייק (באנגלית: Crater Lake) הוא אגם קלדרה בדרום-מרכז מדינת אורגון שבמערב ארצות הברית. זוהי תצורת הנוף הבולטת ביותר בפארק הלאומי קרייטר לייק הקרוי על שמו. האגם נודע בשל צלילות מימיו וצבעם הכחול העמוק. האגם ממלא חלקית קלדרה שעומקה 655 מטרים, שנוצרה בעקבות התפרצות געשית עזה בשנת 5,677 לפנה"ס (150± שנים). שגרמה להתמוטטות הר הגעש מזאמה.
ערך מורחב – מזאמה (הר געש)
מפה גאולוגית של קרקעית האגםהר מזאמה הוא הר געש שכבתי שהתמוטט השוכן ברכס קסקייד, חלק מהקשת הגעשית של הקסקייד - קשת געשית המשתרעת מצפון קליפורניה בארצות הברית ועד לדרום מערב קולומביה הבריטית בקנדה. ההר נבנה בהדרגה מקילוחי לבה שהרכבה השתנה מאנדזיט לדקיט ואחר-כך לריודקיט במהלך תקופה של כ-400,000 שנים. הקלדרה שבה שוכן כיום קרייטר לייק נוצרה בעקבות התפרצות געשית עזה בשנת 5,677 לפנה"ס (150± שנים).[1] בהתפרצות נפלטו מתא המאגמה של הר מזאמה בין 46 ל-58 קילומטרים מעוקבים של מאגמה ריודקטית שהפכו לכ-100 קילומטרים מעוקבים של טפרה (המאגמה דחוסה יותר עקב הלחץ העז שמופעל עליה). הייתה זו התפרצות מדרגה 7 במדד התפרצות געשית. במקביל שקע כל החלק המרכזי של ההר, שגובהו לפני האירוע מוערך ב-3,700 מטרים, לתוך תא המאגמה שהתרוקן. מאז כל ההתפרצויות בהר מזאמה מוגבלות לקלדרה.[2]
האי ויזארד באגםההתפרצויות שהתרחשו אחר-כך יצרו כמה מבנים געשיים על קרקעית הקלדרה: בשלב ראשון נוצרה "הבימה המרכזית" (central platform) מקילוחי לבה אנדזיטית שהתמצקו ויצרו בימה בגובה של 365 מטרים מעל קרקעית הקלדרה. התפרצויות מאוחרות יותר יצרו את מבני האי ויזארד (Wizard Island), חרוט מריאם (Merriam Cone), ומבנים געשיים אחרים, קטנים יותר, כולל כיפת ריודקיט שנבנתה על גבי הבימה המרכזית. מכל המבנים הללו, רק האי ויזארד מבצבץ מעל פני המים והמבנים האחרים, התת-מימיים, נתגלו בסריקת סונאר. משקעים וחומר מפורר ממפולות אדמה גם הם מכסים את קרקעית הקלדרה.[3]
בסופו של דבר הקלדרה התקררה, ואפשרה לגשמים ולשלגים להצטבר ובסופו של דבר ליצור אגם. מפולות אדמה משפת הקלדרה יצרו אחר-כך מניפות חומר מפורר ומשקעים מזרמי עכירות על קרקעית האגם. פומורולות ומעיינות חמים פעילים היו תופעות נפוצות במהלך תקופה זו. לאחר זמן מה התייצבו מדרונות שפת הקלדרה פחות או יותר. נחלים שיקמו את מערכת הניקוז ההיקפית על ההר, ויערות עבותים החלו לכסות את הנוף הצחיח לאחר ההתפרצות. משערים כי נדרשו כ-720 שנים עד שהאגם הגיע לעומקו הנוכחי (594 מטרים). ברוב התקופה היה האקלים גשום פחות מאשר כיום.[4]
פעילות הידרותרמית עדיין מתרחשת בקרקעית האגם, עובדה המעידה על האפשרות שהר מזאמה יתפרץ שוב בזמן כלשהו בעתיד.[5]
היסטוריה אנושית פרהיסטוריהמשערים כי אבותיהם הקדמונים של הילידים המקומיים בני עם הקלאמת (Klamath) חזו בהתפרצות הר הגעש, שכן המיתולוגיה של עם זה מספרת כי בהר התגורר אל השאול לאו (Llao) וכי הוא נלחם באל השמים סקל (Skell) (שהתגורר על פי האגדה בהר שסטה, כ-160 קילומטרים דרומה). במהלך הקרב הבריקו ברקים, רעמו רעמים וזרמו נהרות של לבה שקברו כפרים של בני קלאמת. בשיאו של הקרב התמוטט ההר וקבר את לאו מתחתיו. מאז לא שב לאו להפחיד את האנשים ולהרוס את בתיהם. ואף שבמקום הופיע אגם יפה ושליו האמינו בני הקלאמת כי האגם הוא מקום קדוש ורק מי שניחן בכוחות מיוחדים יכול להביט על מקום הקרב הקדוש של האלים מבלי להיענש.
בני הקלאמת השתמשו בקרייטר לייק למסעי חזון (באנגלית vision quests, טקס חניכה שבו החניך מתבודד במקום מרוחק במשך כמה ימים במטרה למצוא את ייעודו), שכללו טיפוס על קירות הקלדרה ומשימות מסוכנות אחרות. בני השבט העריצו את אלו שהצליחו במשימות אלו כבעלי כוחות רוחניים מיוחדים.[6][7]
היסטוריה מודרנית
ויליאם גלדסטון סטיל, "אבי קרייטר לייק"ב-1853 הגיעו הלבנים הראשונים אל ההר. הייתה זו משלחת של מחפשי זהב שמומנה על ידי ג'ון וסלי הילמן (John Wesley Hillman), צעיר בן 21, שצבר רכוש בשדות הזהב של קליפורניה. המשלחת חזרה בידיים ריקות, אבל חבריה דיווחו על גילוי אגם שמימיו בצבע כחול עמוק, שאותו הילמן כינה "אגם כחול עמוק". מכיוון שהמקום היה מרוחק ולא נתגלה בו זהב, נשכחה התגלית. תשע שנים אחר-כך, ב-1862, הגיעה משלחת מחפשי זהב נוספת לאגם, ומנהיגה שונסי ניי (Chauncy Nye) פרסם לראשונה בכתב עת מקומי את התגלית, אותה כינה "אגם כחול".
ב-1863, בעקבות התפרצות מעשי איבה בין מתיישבים לבנים לבין בני קלאמת, הקים צבא ארצות הברית את מצודת פורט קלאמת כ-12 קילומטרים דרומית-מזרחית לגבול הפארק הלאומי של ימינו. על מנת להעביר אספקה למצודה נסללה דרך מהיישוב פרוספקט (Prospect) בעמק הנהר רוג. ב-1 באוגוסט 1865 "נתגלה" האגם שוב, והפעם על ידי שני ציידים שנשכרו לשמור על העובדים. אחד מהם היה לאדם הלבן הראשון שירד עד לחוף האגם. השניים הציעו לאגם את השם "האגם המלכותי" (Lake Majesty).
ב-1869 ביקרה באתר משלחת מהעיירה ג'קסונוויל (Jacksonville) באורגון, בראשות עורך העיתון ג'ים סאטון (Jim Sutton). חברי המשלחת בנו סירה מקנבס והפליגו לאי ויזארד וחקרו אותו. בשובו כתב סאטון מאמר על האגם בעיתונו, "אורגון סנטינל" (Oregon Sentinel). במקום להשתמש בשם "האגם המלכותי" כינה סטון את האגם "קרייטר לייק", כלומר "אגם הלוע", השם שנתקבע בסופו של דבר כשמו של האגם.
בשנים 1869–1918 הקדיש ויליאם גלדסטון סטיל (William Gladstone Steel; 1854-1934), עיתונאי וחובב טבע, את כל מרצו וחלק נכבד מהונו במטרה להבטיח מעמד של פארק לאומי לאתר. הוא השתתף בסקרים מדעיים שנערכו במקום, בהם הסקר שביצע הגאולוג קלרנס דטון ב-1886 מטעם סוכנות הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ושבה נמדד עומק האגם באמצעות צינור ומיתר פסנתר. משלחת דטון הגיעה לתוצאה של 608 מטרים, קרוב מאוד למדידות של ימינו (594 מטרים) שהשתמשו בסונאר. חלק גדול מהמקומות לאורך האגם קרויים בשמות שכינה אותם סטיל: האי ויזארד, סלע לאו וכו'. שתדלנותו השתלמה, וב-22 במאי 1902 חתם נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט על החוק שהעניק לקרייטר לייק מעמד של פארק לאומי. פעילותו של סטיל נמשכה גם אחר-כך והודות למאמציו נפתחה אכסניה במקום ב-1915 והושלמה ב-1918 הדרך המקיפה את שולי הקלדרה.[8] בשל פעילותו זו כונה סטיל "אבי קרייטר לייק".[9]
הנצחות מאז 2002 מוצג קרייטר לייק על אחד הדגמים של לוחיות הרישוי של מכוניות במדינת אורגון. מטבע הקוורטר בערך נקוב של 25 סנטים המנציח את מדינת אורגון שהוטבע על ידי מטבעת ארצות הברית ב-2005 מנציח את קרייטר לייק בצדו האחורי.[10]
הוספת תגובה חדשה