Passeig de Gràcia
( פסץ' דה גראסיה )פסץ' דה גראסיה (בקטלאנית: Passeig de Gràcia; בספרדית: Paseo de Gracia) היא אחת השדרות המרכזית בברצלונה, וגם אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות החשובים בעיר. בשדרה מספר אתרי אדריכלות מהידועים בעיר. השדרה ממוקמת בחלקו המרכזי של האישמפלה, ומשתרעת מכיכר קטלוניה עד לרחוב קרר גראן דה גראסיה (Carrer Gran de Gràcia). במונחים של קנייה או השכרת נדל"ן בשדרה, פסץ' דה גראסיה נחשב כיום לרחוב היקר ביותר בברצלונה ובספרד בכלל, אף יותר מרחוב סראנו (Calle Serrano) במדריד.
פסץ' דה גראסיה (בקטלאנית: Passeig de Gràcia; בספרדית: Paseo de Gracia) היא אחת השדרות המרכזית בברצלונה, וגם אחד מאזורי העסקים ומרכזי הקניות החשובים בעיר. בשדרה מספר אתרי אדריכלות מהידועים בעיר. השדרה ממוקמת בחלקו המרכזי של האישמפלה, ומשתרעת מכיכר קטלוניה עד לרחוב קרר גראן דה גראסיה (Carrer Gran de Gràcia). במונחים של קנייה או השכרת נדל"ן בשדרה, פסץ' דה גראסיה נחשב כיום לרחוב היקר ביותר בברצלונה ובספרד בכלל, אף יותר מרחוב סראנו (Calle Serrano) במדריד.
השדרה, שנודעה בשמה הקודם כ-קאמי דה חסוס ("רחוב ישו"), הייתה נתיב מוקף גנים שחיבר בין ברצלונה לגראסיה (אז עדיין עיירה קטנה ונפרדת), עד לתוכנית העיור בשנת 1821 שהוצעה על ידי מועצת העיר הליברלית ובראשה ראמון פלאנה. לאחר סופה של הממשלה הליברלית ועם חזרתו של האבסולוטיזם בשנת 1824 התוכנית קמה לתחייה מחדש על ידי גנרל חוסה ברנלדו דה קירוס, המרקיז של קאמפו סגרדו. השדרה החדשה הייתה ברוחב 42 מטר, ובשנת 1827 שימשה כמקום המועדף של האריסטוקרטים להפגין את כישורי הרכיבה שלהם ולהציג את הכרכרות שלהם, דבר שנמשך לאורך כל המאה ה-19.
בשנת 1906 תוכננו הספסלים המקושטים ומנורות הצד המפורסמות. בתקופה ההיא השדרה כבר הייתה הרחוב האופנתי הידוע ביותר בברצלונה, עם בניינים שתוכננו בסגנון המודרניסטה על ידי אדריכלים מוכרים כגון אנטוני גאודי, ג'וסף פואיג' אי קאדפלך ועוד.
הממשלה של ארץ הבסקים הייתה ממוקמת בפסץ' דה גראסיה 60 במהלך מלחמת האזרחים בספרד. המשורר הקטלוני סלוודור אספריו התגורר בקאזה פוסטר (פסץ' דה גראסיה 132).
הוספת תגובה חדשה