אסלאם
Context of אסלאם
אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم, להאזנה (מידע • עזרה), בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל (בערבית: אללה) והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים"), שפשטה במזרח התיכון אחר מותו.
הדת מבוססת על סונת מוחמד, כפי שהיא מתועדת בספרות הסירה (سيرة رسول الله), ובספרות החדית' (כלל החדית'ים הנחשבים לאמינים - צחיח, صَحِيح, אם כי ההסתמכות משתנה בין זרמים שונים) וכן גם על ספר הקוראן (القـُرْآن), אשר לפי המוסלמים, ניתן על ידי אַלְלַּה, באמצעות המלאך ג'יבריל (בעברית: גבריאל), פסוקים פסוקים, במשך כ-23 שנים, אל מוחמד, אשר הכתיב אותם למאמיניו.
פעמים רבות הקוראן אינו מובן כפשוטו אלא לפי ספרות התפסיר. על פי הסונה, החדית', הקוראן והתפסיר נפסקת השריעה, ההלכה המוסלמית, המורה למוסלמי כיצד להתנהל במקרי חיים מסוימים.
ספרי הסירה והחדית' הם המקורות המורים למוסלמי כיצד לחיות ואיך לפרש את הקוראן, הנחשב לפי המוסלמים לדברו הישיר של האלוהים. מרבית...הצג את ההמשך
אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم, להאזנה (מידע • עזרה), בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל (בערבית: אללה) והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים"), שפשטה במזרח התיכון אחר מותו.
הדת מבוססת על סונת מוחמד, כפי שהיא מתועדת בספרות הסירה (سيرة رسول الله), ובספרות החדית' (כלל החדית'ים הנחשבים לאמינים - צחיח, صَحِيح, אם כי ההסתמכות משתנה בין זרמים שונים) וכן גם על ספר הקוראן (القـُرْآن), אשר לפי המוסלמים, ניתן על ידי אַלְלַּה, באמצעות המלאך ג'יבריל (בעברית: גבריאל), פסוקים פסוקים, במשך כ-23 שנים, אל מוחמד, אשר הכתיב אותם למאמיניו.
פעמים רבות הקוראן אינו מובן כפשוטו אלא לפי ספרות התפסיר. על פי הסונה, החדית', הקוראן והתפסיר נפסקת השריעה, ההלכה המוסלמית, המורה למוסלמי כיצד להתנהל במקרי חיים מסוימים.
ספרי הסירה והחדית' הם המקורות המורים למוסלמי כיצד לחיות ואיך לפרש את הקוראן, הנחשב לפי המוסלמים לדברו הישיר של האלוהים. מרבית הזרמים באסלאם מתייחסים לסירה ולחדית'ים, המתעדים את חייו, מעשיו ואמירותיו של מוחמד, ככלי מרכזי לפירוש הקוראן וכבסיס נוסף לפסיקת הלכה אסלאמית (שריעה).
לפי גישה ביקורתית, הדת החלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד כדת סינקרטיסטית המשלבת אמונות שונות מן היהדות, הנצרות האזוטרית, מסורות ערביות קדם-אסלאמיות ועוד.
בדת האסלאם שלוש חטיבות זרמים עיקריות: הסונים (הנחשבים לאורתודוקסיה של האסלאם), השיעים, והחַ'וַארֶג'. רובם הגדול של המוסלמים הם סונים, ומיעוטם שיעים, ח'ארג'ים, או בני זרמים אחרים העומדים בפני עצמם. בעוד שהאסלאם הסוני כמעט ואינו מחולק לזרמים מובחנים, הזרם השיעי והח'אריג'י, לאורך ההיסטוריה התחלקו כל אחד למספר זרמים עצמאיים הנבדלים במידה משמעותית בתפיסותיהם הדתיות הן מהאסלאם הסוני והן אחד מהשני, כך שלכל זרם פרשנויות קוראן, פסקי הלכה, ולעיתים אף מסורות הייחודיים לו מאוד.
על פי המחקר העדכני ביותר, מספרם הכולל של המוסלמים הוא כ-1.8 מיליארד, כרבע מאוכלוסיית העולם. בכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. לשם השוואה, בתחילת המאה ה-20 המוסלמים היו כשמינית מאוכלוסיית העולם והיו הדת הרביעית בגודלה בעולם (הדת הסינית העממית וההינדואיזם היו גדולות ממנה). הגידול במספרם היחסי של המוסלמים הוא תוצאה של ריבוי טבעי גבוה מצד אחד, ומיעוט תהליכי חילון בקרב חברות מוסלמיות מצד שני.
בהנחה שהמגמות הללו יימשכו, מעריכים כי בשנת 2050 שיעור המוסלמים בעולם יהיה כ-30% בדומה לזה של הנוצרים, וב-2070 האסלאם יהפוך לדת הגדולה בעולם. מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון (ראו אסלאם בישראל), בצפון אפריקה, דרום אסיה ודרום-מזרח אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב.
מוסלמים מהווים, נכון לשנת 2020, 18.0% מן האוכלוסייה בישראל.
