芸妓 ( גיישה )

גיישה (ביפנית: 芸者), גייקו (芸子) או גייגי (芸妓) היא אשת בידור יפנית מסורתית, שכישוריה כוללים ריקוד ונגינת מוזיקה יפנית קלאסית.

במילה "גיישה", בדומה לכל שמות העצם בשפה היפנית, אין הבדלה בין יחיד ורבים. משמעות הקאנג'י המרכיבים את המילה היא 芸 ("גיי"), שמשמעותו "אמנות," ו-者 ("שה"), שפירושו "אדם" או "עושה". צירוף שתי הלוגוגרמות יוצר את הביטוי "אמן" או "איש אמנות." המונח גייקו משמש בעיקר לגיישות ממערב יפן, בעיקר מאזור קיוטו.

גיישות מתלמדות נקראות מאיקו (舞子; ילדת ריקודים), או אוֹ-שאקוּ (御酌; מוזגת (אלכוהול)). האיפור הלבן, הקימונו הססגוני והתספורת הייחודית הפכו לסימן ההיכר של הגיישות. לרוב, אישה המצטרפת לעולם הגיישות מתחילה דרכה בתור מאיקו, אך אפשרי גם להצטרף בתור גיישה. עם זאת, דרושה הכשרה של שנה לפחות לפני שתתחיל לעבוד בתור גיישה או מאיקו. החוק היפני אוסר על נשים להתחיל את הכשרתן לפני גיל 18, מלבד בקיוטו, שם ניתן להתחיל בגיל 15. אישה בת 21 ומעלה נחשבת למבוגרת מדי על מנת להיות מאיקו, ולכן תהפוך לגיישה עם הצטרפותה לקהילה. עם זאת, גיישות המתחילות את דרכן בתור מאיקו זוכות ליוקרה רבה יותר כשהן מסיימות את הכשרתן ומתחילות בקריירה שלהן.

לפי מסורת הגיישות, הן חיות ב"עולם הפרח והערבה". לפני שנפסק המנהג, היו הקורטיזנות ה"פרחים", בשל יופיין, והגיישות נחשבו "ערבות", בשל עדינותן, כוחן וחינן.