ההתיישבות בסייד'יספיורד'ור החלה בתקופה המוקדמת של ההתיישבות באיסלנד. המתיישב הראשון היה ביולפור, שכבש את אזור הפיורד. בשנים 1998–1999 נמצאה חורבה של כנסיית עץ שרופה בחפירות באזור, והיא תוארכה למאה ה-11 באמצעות תיארוך פחמן.[1]

ההתיישבות המסודרת באזור סייד'יספיורד'ור החלה בשנת 1848, כאשר התיישבו בעיירה דייגים נורווגים. המתיישבים בנו מבני העץ שחלקם עדיין קיימים בעיירה. בעבר הייתה קיימת התיישבות נוספת בסמוך לפיורד בשם Vestdalseyri, אך מאז היא ננטשה. בהתיישבות הנוספת פעלה תחנת ציד הלווייתנים המתועשת המודרנית הראשונה בעולם. התחנה הוקמה בשנת 1864 על ידי צייד הלווייתנים האמריקאי תומאס ולקאם רויס, ונוהלה על ידו ועל ידי כוח העבודה שלו עד לשנת 1866. שני היישובים שימשו בעיקר כתחנות דיג ומסחר.

כבל הטלגרף הראשון שחיבר את איסלנד לאירופה הונח בסייד'יספיורד'ור בשנת 1906, מה שהפך אותה למוקד לתקשורת בינלאומית. בשנת 1913 נבנה סכר בנהר הראשי, שאפשר להשתמש באנרגיית מים בפעילות תחנת הכוח במתח גבוה הראשונה שפעלה באיסלנד. סייד'יספיורד'ור שימשה כבסיס לכוחות בריטיים ואמריקאים במלחמת העולם השנייה, ושרידי הפעילות נותרו ברחבי הפיורד, כולל מסלולי נחיתה שכבר לא נמצאים בשימוש, ומכלית נפט שהופצצה והוטבעה.[2]

עם סגירתו של המפעל המקומי לעיבוד דגים, ענף התיירות הפך לענף הכלכלי המרכזי של העיירה. עם זאת, הנמל המקומי עדיין נותר נמל דייגים מרכזי בחוף המזרחי של איסלנד.

בדצמבר 2020, סדרה של מפולות בוץ פגעה בעיירה לאחר ימים של גשם כבד, והרסה מספר בתים.[3] לאחר שניזוקו עשרה בתים, הוכרז על פינוי מוחלט של העיר.[4][5][6] חודש לאחר שמפולת הבוץ פגעה בעיירה, הוערך הנזק במלואו - בסך הכל נפגעו 39 בתים, שמתוכם שנים עשר נהרסו כליל וחמישה נוספים ניזוקו באופן משמעותי. הנזק הכולל הוערך על ידי ממשלת איסלנד בלמעלה ממיליארד קרונה איסלנדית (7.5 מיליון דולר). [7] התושבים שבתיהם לא נהרסו הורשו לחזור לבתיהם באוקטובר 2021, לאחר שהותקנו אמצעי הגנה.[8]