נו אלסון הוקם בשנת 1916 עבור כורי הפחם שעבדו במכרות העשירים באזור. עם הקמתו הפך הכפר לנקודת היישוב הצפונית ביותר בסבאלבארד וכן בנורווגיה כולה. בזכות מיקומו הצפוני הוא שימש את מגלי הארצות רואלד אמונדסן ואומברטו נובילה כבסיס יציאה למספר מסעות אל הקוטב הצפוני בשנים 1925, 1926 ו-1928. העיירה תפקדה כעיירת כורים עד שנת 1962, אז אירע אסון באחד המכרות באזור[1] ובו נהרגו 21 כורי פחם. האסון גרם להפסקת עבודות הכרייה במקום, ולתחילתה של פרשת Kings Bay שגרמה להתפטרות הממשלה הנורווגית[2]. התקרית החמורה גרמה כמעט למותו של היישוב הקטן, אלא שבשנת 1968 שינה הכפר את פניו מעיירת כורים למרכז של מחקר בזכות פתיחתה במקום של תחנת מחקר השייכת למכון הקוטב הנורווגי. תחנת מחקר זו הייתה הסנונית הראשונה שבישרה הקמה של תחנות מחקר של מדינות שונות סביב היישוב, זאת בהתאם לאמנת סבאלברד המקנה לכל אומות העולם זכויות מסוימות באיים. כיום (2021), בנו אלסון ממוקמות תחנות מחקר של נורווגיה, הולנד, גרמניה, איטליה, סין, הודו ומדינות נוספות, מה שהופך את היישוב נו אלסון לקהילה מדעית שוקקת.