מצודות המדבר האוּמַיות (בערבית: القصور الصحراوية/الاموية או قلاع الصحراء) הן שורה של מצודות וארמונות שבנתה שושלת בית אומיה, רובן נמצאות בירדן מזרחית לבירה עמאן, וחלקן בסוריה, לבנון, ישראל, ובגדה המערבית. בית אומיה הפכו את דמשק לבירתם החדשה בשנת 661, והמצודות נבנו במאה ה-7 וה-8. רוב המצודות נבנו באזורים יבשים למחצה, כשחלקן ניצבות על נתיבי מסחר חשובים, כדוגמת הדרך בין מדינה שבערב הסעודית של היום לבין כופה שבעיראק של היום. לאחר השתלטות בית עבאס בשנת 750, עברה הבירה האומיית לבגדאד שזה עתה נבנתה, וחלק מהמצודות לא הושלמו לעולם.

מטרת המצודות אינה ברורה כל צורכה, האם שימשו לצורכי הגנה, מנוחה (חאן) או מסחר. אחת המצודות המפורסמות היא קסר עמרה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית.