ממלכת גוגוריו התקיימה במשך כ-700 שנים בין שנת 37 לפנה"ס לשנת 668 לספירה. הממלכה הוקמה באזור שנקרא היום הנפה האוטונומית חְווָאנְזֶ'ן (桓仁, פין-יין Huánrén) שבמחוז ליאונינג הסיני, ושליטי הממלכה העבירו את עיר הבירה שלהם לעיר גְווֹנֵי (כיום בתחומי העיר ג'יאן במחוז ג'ילין בסין) בשנת 3 לפנה"ס, ב-427 להר טיסונג באזור פיונגיאנג, ולבסוף לטירת ג'אנגן הנמצאת במרכז פיונגיאנג של ימינו. פיונגיאנג שכנה באותה תקופה בנקודה אסטרטגית חשובה והייתה מרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי חשוב. מסיבה זו החליטו שליטי גוגוריו להעביר את עיר הבירה שלהם לפיונגיאנג ולהשקיע משאבים רבים בפיתוחה. ממלכת גוגוריו הרחיבה את שליטתה וכבשה את צפון מזרח סין ומחצית מקוריאה, כך שהיא הפכה לגורם דומיננטי במזרח הרחוק. הממלכה קרסה בשנת 668.

המורשת התרבותית הבולטת ביותר של הממלכה היא אלפי הקברים. קברים בתוך גבעות (שחלקם כללו ציורי קיר) הפכו לנפוצים מאוד לאחר שעיר הבירה עברה לפיונגיאנג, אך הם קיימים גם בחלקים אחרים של הממלכה. רוב הקברים סבלו מחפירות לא מסודרות במהלך המילניום האחרון. התוצאה של כך היא שמעט מאוד קברים נחקרו באופן מדעי ומספר הממצאים השלמים שנמצאו בקברים איננו גבוה. הקברים זכו לתשומת לב עולמית ב-1905 כאשר שלטון הכיבוש היפני אפשר לציבור לגשת אליהם. המחקר והתיעוד המדעיים הראשונים בוצעו על ידי מומחים יפנים בין 1911 לשנות ה-40. החל מ-1945 מתבצעים במקום סקרים, חפירות ותיעוד מסודרים. בשנות ה-40 בוצעו מספר פעולות שימור מבנים קלות, כגון הגבלת הכניסה לקברים ובניית כניסה חדשה לחלקם. עבודות התחזוקה, שמירה ושימור הרגילות החלו ב-1946, ובנוסף מונתה לאתר הנהלה מסודרת ונחקקו מספר חוקים.

במאי 2006 התגלו 2,360 קברים יחידים במהלך העבודות בשמורת הטבע יונפנג. בנוסף, החוקרים גילו שרידים של עיר עתיקה. בין שרידי העיר הייתה חומה בגובה מטר וחצי ובעובי ארבעה מטרים. לפי העדויות הייתה במקום, ככל הנראה, חפיר מלא במים. בתוך העיר התגלו 12 קברים.