מקדש אדפו

המקדש באדפו הוא אחד מסדרת מקדשים שנבנו בתקופה התלמיית הכוללת גם את מקדש דנדרה, מקדש איסנא, מקדש קום אומבו והמקדש בפילה (Philae). גודלו של המקדש משקף תקופת שגשוג. הבחירה של מלכי תלמי לבנות מקדש כה גדול באתר זה לא הייתה מקרית. במקום שכן מקדש קדום לאל הורוס. מקומו במיתולוגיה המצרית הפך אותו לאב טיפוס של שליט שמלכי מצרים שאפו להידמות לו. קרבתו של האתר לתבאי אפשרה למלכי תלמי לאזן את השפעתם של כהני האל אמון שלא אהדו את השלטון התלמיי.[1]

המקדש נבנה בשלושה שלבים עם הפסקות בנייה ממושכות. השלב הראשון החל בשנת 237 לפנה"ס והסתיים בשנת 142 לפנה"ס. השלב השני החל בשנת 140 לפנה"ס והסתיים בשנת 124 לפנה"ס. השלב השלישי הסתיים בשנת 57 לפנה"ס.[2]

הבנייה החלה בתקופת מלכותו של תלמי השלישי ב-23 באוגוסט 237 לפנה"ס, ותחילה נבנה הדביר, החלק הקדוש ביותר במקדש. טקס חנוכת חלקו הראשון של המבנה התקיים ב-10 בספטמבר 142 לפנה"ס בנוכחות המלך תלמי השמיני ואשתו. אורכו של המבנה בעת חנוכתו היה 53 מטר ורוחבו 33 מטר.[1] המקדש כלל בתחילה את ההיכל המרכזי שבו נבנו הדביר וחדרי הפולחן שסביבו, אולם המנחות וההיפוסטיל הקטן.[3] ב-17 באוגוסט 212 לפנה"ס החלו לעטר את חלקו הפנימי של המקדש ומלאכת העיטור הסתיימה בשנת 206 לפנה"ס, בתקופת תלמי הרביעי. ב-2 ביולי 140 לפנה"ס החלה בניית ההיפוסטיל הגדול וב-5 בספטמבר 124 לפנה"ס הושלמה תקרתו. השלב השלישי כלל את הקיר ההיקפי החיצוני התוחם את המתחם ואת הפילון. שלב זה הסתיים בטקס חנוכת המבנה שהתקיים ב-7 בפברואר שנת 70 לפנה"ס. בניית הדלת המונומנטלית מעצי ארז הלבנון הייתה האלמנט האחרון שהונח במבנה בשנת 57 לפנה"ס. תאריך הסיום הרשמי של המבנה היה 5 בדצמבר שנת 57 לפנה"ס.[4][1] שצוינה בכתובת על גבי המקדש: "תלמי, אוזיריס הצעיר, עם אחותו, המלכה קלאופטרה, המכונה טריפאינה".[5]

המקדש הקדום לאל הורוס ששכן במקום קודם לכן, נבנה בכיוון כללי של מזרח-מערב, בעוד המקדש התלמיי נבנה בכיוון כללי של צפון-דרום. ממזרח למקדש המאוחר, נמצאים שרידי פילון של המקדש הקדום. על פי כתובות שנמצאו באתר, המקדש הקדום נבנה בתקופת הממלכה החדשה תחת שלטונם של רעמסס הראשון, בנו סתי הראשון ונכדו רעמסס השני שמלכו בסוף המאה ה-14 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-13 לפנה"ס (על פי הכרונולוגיה התיכונה).[6]

אין מידע מדויק מתי הפסיק המקדש לתפקד כמרכז דתי לאל הורוס. לאחר שהקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון, שמלך במאה ה-4 לספירה, הפך את הנצרות לדת הרשמית באימפריה הרומית, החלה הנצרות להתפשט ביתר שאת במצרים. ייתכן שהמקדש הפסיק לתפקד בתחילת המאה ה-5 וייתכן שמאוחר יותר. ישנן עדויות שכת הפולחן של האלה איזיס במקדש פילה, השוכן 100 ק"מ מדרום למקדש אדפו, המשיכה להתקיים עד תחילת המאה ה-6. העיר העתיקה של אדפו אכלסה במשך הזמן אוכלוסייה נוצרית שהלכה וגדלה. הפסקת הפולחן לדת המצרית לא אירעה במקביל בכל רחבי מצרים. לאחר הפסקת השימוש במקדש כמרכז דתי לאל הורוס, וכשהנצרות הפכה לדת דומיננטית במצרים, נכנסו למקדש נוצרים קופטים והחלו להשתמש בו כמקום מגורים ועבודה. כתוצאה מכך הושחתו בו תבליטים רבים בידי הנוצרים. שריד להשחתה אפשר לראות בתקרה המושחרת של אולם ההיפוסטיל כתוצאה מהצתות שמטרתן הייתה להשחית את הדימויים הדתיים שנחשבו לפאגאנים וכן בגרפיטי על הקירות הכוללים את שמו של ישו, לוקאס ושמות נוספים, וכן צלבים.[7]

במהלך מאות שנים נקבר מבנה המקדש מתחת לשכבות של חול מדבר ואדמת סחף הנילוס, עומקו הגיע ל-12 מטר מתחת לפני האדמה. התושבים המקומיים בנו את בקתות הבוץ שלהם מעל שטח מתחם המקדש לשעבר. רק החלקים העליונים של מבני המקדש, במיוחד הפילון, היו גלויים על פני השטח. בשנת 1798 הוא נסקר על ידי משלחת צרפתית שליוותה את נפוליאון במסע המלחמה שלו למצרים.[1] בשנת 1860 החל הארכאולוג והאגיפטולוג הצרפתי אוגוסט מארייט לחפור באתר וחשף את המקדש בחפירה שנמשכה עד שנת 1867.

המקדש כוסה במשך השנים בערימות חול וסחף שסייעו לשמר את המבנה, והוא כמעט ולא נפגע לאורך השנים. המקדש נבנה על פי המתכונת של מקדשים מצריים קדומים, ומהווה דוגמה טובה למקדש מצרי עתיק. רמת השימור הגבוהה של האתר הפכה אותו למוקד תיירות במצרים. ספינות תיירים השטות על פני הנילוס מרבות לעצור ליד מבנה המקדש. בעבר עברה דרך הגישה לאתר לצד הקיר המערבי של מתחם המקדש.[6] בשנת 2005 חודשה דרך הגישה מהנהר, והיא עוברת דרך האזור שהיה פעם מחצבה ומגיעה למקדש מחזיתו. משמאל לדרך נמצא "תל אדפו", מקומה של העיר העתיקה. במקום נבנה מרכז מבקרים, קפיטריה, מוזיאון פתוח וחניה סלולה.[8] בשנת 2006 נוספה באתר תאורה מיוחדת המאפשרת לבקר בו גם בשעות הלילה.

בשנת 2003 הוכרז המבנה כאתר מורשת עולמית, כאחד מסדרה של מקדשים שהוגדרו "המקדשים הפרעוניים במצרים העליונה מהתקופה התלמיית והרומית". המקדשים האחרים הם דנדרה, מקדש קום אומבו ומקדש איסנא.

^ 1 2 3 4 Pharaonic temples in Upper Egypt from the Ptolemaic and Roman periods, באתר של אונסק"ו ^ Temple of Horus ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם מצרים העתיקה ^ פרויקט אדפו באתר Göttingen Academy of Sciences and Humanities ^ Berenice III, Ptolemy X Alexander II, Ptolemy XI, Edwyn R. Bevan ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הורוס ^ Dieter Kurth, The Temple Of Edfu : Aguide By An Ancient Egyptian Priest, Publisher: American Univ in Cairo Press, 2004, p. 29-30 ^ SPOTLIGHT INTERVIEW 2005 - Dr. Zahi Hawass