קודם להקמת המגדלור הנוכחי, שכן באתר מגדל הגנתי קטן בהרבה, שמקורו אינו ידוע במדויק, אך הוא מתוארך למאה ה-13 או ה-14. מגדל זה כונה "מגדל הנסיך השחור" או "מגדל אנגליה", מאחר שנבנה או שופץ בידי נסיך ויילס אדוארד המכונה "הנסיך השחור". בסוף המאה ה-16 כבר עמד מגדל זה בהריסותיו ולא יכול היה למלא את תפקידו. הקמת המגדלור החדש החלה ב-1584 בידי המהנדס לואי דה פואה, אך העבודות נדחו בשל מאבקים ובעיות מימון. אנרי הרביעי, מלך צרפת חידש את התמיכה בהקמה וב-1611, לאחר מותם של המלך והמהנדס, הבנייה הסתיימה והמגדלור החל לפעול. מגדלור זה היה נמוך מהמגדלור הנוכחי וכלל רק את שלושת הרגיסטרים התחתונים, ולרגיסטר השלישי שבו שוכנת כיום כיפת הקפלה הייתה צורת חרוט. חלקו העליון של מגדלור זה נפגע כבר ב-1617 בסופה, אך עבודות השיפוץ החלו רק ב-1663, בתקופת לואי הארבעה עשר.

התנאים הקשים להם נחשף המבנה המשיכו וגרמו לו נזקים, ובמאה ה-18 הוחלט על שיפוצו. העבודות הופקדו בידיו של המהנדס ז'וזף טלר. טלר הציע להגביה את המבנה ב-48 מטרים והצעתו התקבלה ב-1787. עבודות ההקמה החלו שנה לאחר מכן והמבנה זכה בצורתו הנוכחית. ב-1823 הותקנה במגדלור מערכת אופטית חדשנית אשר הומצאה על ידי הפיזיקאי הצרפתי אוגוסטן ז'אן פרנל, והמגדלור זכה בפרסום עולמי. עדשות אלה הוחלפו בעדשות הנוכחיות ב-1854. ב-1862 סווג המגדלור כמונומנט היסטורי, והיה למגדלור הראשון בצרפת שזכה במעמד זה. ב-1907 החלה המנורה לפעול על גז במקום שמן בו נעשה שימוש עד אז, וב-1948 הוסבה לחשמל. מאז 2006 התאורה במגדלור פועלת באופן אוטומטי. ב-2021 הוכרז המגדלור כאתר מורשת עולמית.