מגדל אייפל (אֵפֵל, בצרפתית: Tour Eiffel) הוא מגדל ברזל בפריז, בירת צרפת, המתנשא לגובה של 330 מטר. המגדל נבנה בשנת 1889 בשאן דה מארס, ליד נהר הסן, והוא אחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם. המגדל נקרא על שם המהנדס גוסטב אייפל שבנה אותו. כשישה מיליון מבקרים פוקדים את האתר מדי שנה. נכון ל-2017 ביקרו בו למעלה מ-300 מיליון מבקרים. המגדל, שבנייתו עוררה בזמנו התנגדות רבה, עד שנשקל לפרקו, הוא כיום סימן ההיכר של העיר ושל מדינת צרפת כולה ובין המבנים המוכרים בעולם.
עד לשנת 1889 בה נחנך מגדל אייפל נחשבה אנדרטת וושינגטון למבנה הגבוה בעולם. עם השנים השתנה במעט גובה המגדל לאור תוספות שונות של אנטנות.
המגדל תוכנן תחילה להיבנות בברצלונה שבספרד, אך לבסוף הוחלט לבנות אותו בפריז לכבוד התערוכה העולמית של פריז שתוכננה לשנת 1889, לציון מלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. את הרעיון להקמת המגדל הגה גוסטב אייפל, שהיה אדריכל ומהנדס במקצועו, בעקבות מחקריו על שימוש בפלדות מעולות לבניית גשרים. רבים התנגדו לבניית המגדל, ובהם מדינאים ואנשי רוח, שטענו שצורת המגדל אינה משתלבת בסגנון הבנייה המקובל בפריז, שהוא סגנון מקושט ומסיבי ובנוי מאבן, לעומת מבנה המגדל שהוא חד, זוויתי, גבוה מאוד ועשוי ברזל. כמו כן חששו שבנייתו לא תושלם עד מועד פתיחת התערוכה, וכן מההשקעה הכספית הגדולה בבנייתו.
לאחר שתוכנית הבנייה אושרה על ידי ממשלת צרפת, על-אף ההתנגדות בציבור, התחייב אייפל לסיים את בניית המגדל במועד, וכך היה. הבנייה ארכה שנתיים, חודשיים וחמישה ימים, והמגדל נחנך ב-31 במרץ 1889, כשגוסטב אייפל טיפס את 1,665 המדרגות לקומה השלישית והתכבד בתליית הדגל הצרפתי על התורן. הוא נפתח לציבור ב-6 במאי. ההשקעה הכספית של הבנייה כוסתה בתוך שנה, ממכירת כרטיסי כניסה לתערוכה. בזכות טכניקת הבנייה המחוכמת של אייפל, התנשא המגדל לגובה של 324 מטרים, המגדל הגבוה בעולם באותה עת. מגדל אייפל החזיק בשיא זה למשך זמן רב. כאשר הוצג לראשונה המגדל בתחרות, הוא עוד לא היה שלם אך עדיין ניצח בה.
הוויכוחים בעניין המגדל נמשכו בציבור הצרפתי, ובשנת 1909 כמעט שהחלו בפירוקו. לבסוף הוחלט להשתמש בו כתחנת אלחוט צבאית וממשלתית, והודות לכך ניצל המגדל. אייפל היה מתוסכל וממורמר עקב הוויכוחים והביקורת, ונהג להתגורר ולהתבודד בחדר שבנה לעצמו בקצה המגדל. רק מאוחר יותר הבינו בציבור את ערכו של המגדל, הן כמתקן תקשורת והן כאתר תיירות.
דעה מפורסמת נגד המגדל מיוחסת לאוסקר ויילד, המצוטט כמי שאמר שבבואו לפריז הוא היה רוצה להשתכן במגדל אייפל כדי שלא ייאלץ לחזות בכיעורו. כמו כן נאמר שהסופר גי דה מופאסאן נהג לאכול את ארוחת-הצהריים שלו מדי יום במסעדה שבמגדל "משום שזה המקום היחיד בפריז שאין רואים ממנו את מגדל אייפל".
ב-1912 הממציא פרנץ רייכלט מת בקפיצה מהמגדל, תוך שניסה להוכיח יעילות חליפת מצנח שהמציא.
במשך כ-40 שנה, מפתיחתו ועד הקמת בניין קרייזלר בניו יורק ב-1930, היה מגדל אייפל המבנה הגבוה ביותר בעולם.
בספטמבר 1942 הוקם משדר של הטלוויזיה הגרמנית בראש המגדל.[1]
מאז הקמתו בוצעו בו שינויים ושיפורים רבים. ב-1900 נבנתה מרפסת נוספת בקומה השנייה, כ-20 מטר מעל המרפסת הראשונה. ב-1957, במהלך שיפוץ בעקבות שרפה שפרצה במגדל, הוכן הבסיס לאנטנה, ובכך נוסף גובה למגדל. ב-1983 הסתיימה בנייתה של קומה עבור תחנת הטלוויזיה הצרפתית וכן מערכת מעליות חדשה. ב-1986 הותקנה מערכת התאורה הנוכחית של המגדל.
במרץ 2022 הוצבה בראש המגדל אנטנת רדיו דיגיטלית חדשה, אשר הוסיפה לגובהו 6 מטרים נוספים.
הונאת מגדל אייפלבשנת 1925, נוכל בשם ויקטור לוסטיג התפרסם בהונאה בה "מכר" את מגדל אייפל לכמה משקיעים, הוא זייף נייר מכתבים של ממשלת צרפת, ושלח למספר סוחרי גרוטאות מתכת הזמנה לישיבה סודית. בישיבה אמר ויקטור, שהציג את עצמו כסגן מנכ"ל משרד הדואר והטלגרף, כי התחזוקה של מגדל אייפל כה גרועה, שהוחלט למכור אותו כגרוטאה. לוסטיג הוסיף שעל מנת למנוע התנגדות ציבורית, קיומה של ההצעה הוא סוד מדינה, עד שיושלמו כל הפרטים. הנוכל לקח את המשתתפים לסיור במגדל, וביקש מהם הצעת מחיר ל-7,300 טון המתכת שמרכיבים אותו. הוא בחר את ההצעה של אחד המשתתפים, אנדרה פואסון (Andre Poisson), וסיכם איתו שיעביר לו את הכסף במזומן. בנוסף, הוא גרף סכום נוסף לאחר שרמז לפואסון שעל מנת שההצעה שלו תבחר יש צורך לשחד אותו. לוסטיג גבה את התשלום מפואסון ומיהר להימלט מהעיר ועזב לווינה. פואסון היה פגוע מכדי להתלונן במשטרה ולהודות שהוא הולך שולל. ולכן חודש לאחר מכן חזר לוסטיג לפריז, ארגן פגישה עם סוחרי מתכת אחרים, הציע להם בסוד את מגדל אייפל, והתכוון לחזור על התרגיל. אלא שהפעם אחד הסוחרים פנה למשטרה ולוסטיג ברח.
הוספת תגובה חדשה