העיר הרומית לוקוס אוגוסטי הוקמה בשנים 15 עד 13 לפנה"ס. במהלך מלחמה שניהל אוגוסטוס באזור היה בעיר מחנה צבאי, והיה זה האתר שבו היא נבנתה לפי המתאר המקובל באותה תקופה. בתקופה שבה נבנתה העיר שרר באזור השלום הרומאי, ולפיכך לא היה צורך לבנות סביבה חומה. העיר שגשגה במאות השנים הראשונות לקיומה, בין השאר בזכות מרבצי המינרלים שבקרבתם שכנה, והייתה מרכז שלטוני ונקודה חשובה ברשת הדרכים שנבנו על ידי הרומאים. המבנים האופייניים של העיר הוא בנייני ציבור גדולים ווילות רומאיות יקרות ערך.

האזור סבל ממספר פלישות של שבטים פרנקים ואלמאנים באמצע המאה ה-2, שגורשו מהאזור לאחר שהצליחו לחדור לגבולות היספניה. ההשלכה העיקרית של הפלישות הייתה הקמת ביצורים עירוניים ברוב הפרובינקיות הרומיות המערביות. החומות של לוקוס נבנו בין 263 ל-276, ובנוסף להדיפת מתקפות של שבטים ברברים הן היו מיועדות גם נגד שבטים מקומיים שלא קיבלו באופן מלא את מרותם של הרומאים. השטח שהחומות הקיפו היה רק חלק משטח היישוב כולו.

החומות של לוגו היו חזקות, אך הן לא החזיקו מעמד מול הפלישה של הסואבים לחצי האי האיברי בתחילת המאה ה-5. הסואבים שרפו את לוגו עד היסוד. הסואבים גורשו מאוחר יותר על ידי הוויזיגותים ב-457, שהחליטו להקים את העיר מחדש. העיר נבזזה ונכבשה במהלך פלישת המורים לספרד ב-714, אך אלפונסו הראשון מאסטוריאס הצליח לכבוש אותה מחדש ב-755. העיר נהרסה פעם נוספת כאשר הנורמנים עברו דרכה במסעם לכיוון הים התיכון ב-968, ושוקמה מחדש רק במאה ה-11.