בהר אספיניו הייתה נוכחות נזירית החל במאה ה-14, וכבר ב-1373 שכנה במקום קפלה המוקדשת לצלב הקדוש. ב-1629 הוקמה במקום "אחוות ישו הטוב של ההר" אשר נוסדה בתגובה לרפורמציה הפרוטסטנטית, ואשר הקימה במקום כנסייה, שש קפלות המוקדשות לפסיון של ישו, צריפים עבור עולי רגל, וכן בנתה מחדש את המבדדים הנזיריים. האחווה מנהלת את האתר מאז ועד היום. כנסייה מעוגלת וקפלות נוספות הוקמו ב-1725 ונסלל שביל המחבר בין המבנים אשר שימש כ"דרך קדושה" (Via Sacra). בערך בשנת 1781 החליט הארכיבישוף של ברגנסה להקים את גרם המדרגות וכנסייה חדשה במקום הכנסייה העגולה שנצבה באתר, שהייתה קטנה מידי ושמצבה התדרדר. הכנסייה הנוכחית בסגנון נאו-קלאסי, הוקמה בין השנים 1784–1811. היא הוקדשה בשנת 1834, אך פנים הכנסייה הושלם רק ב-1857. הפוניקולר נוסף ב-1882 והוא מאפשר גישה אל ראש ההר, שלא באמצעות גרם המדרגות. בתקופה זו הלכו צריפי עולי הרגל והפכו לבתי מלון, והדבר מסמן את הפיכת המקום מאתר עלייה לרגל לאתר שגם מאפשר הלנת תיירים. החורש והגנים הושלמו בסוף המאה ה-19, והחל תהליך של חידוש המבנים באתר אשר נמשך אל תוך המאה ה-20. ב-5 ביולי 2015 הועלתה הכנסייה לדרגה של בזיליקה מינורית.