ברדיוב (בסלובקית: Bardejov, בגרמנית: Bartfeld, בהונגרית: Bártfa, בפולנית: Bardiów, ביידיש: באַרדיאָב) היא עיר בצפון מזרח סלובקיה. מרכז העיר נשמר בשלמותו מימי הביניים, והעיר הוכרה בשנת 2000 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. אוכלוסיית העיר היא 33,374 תושבים (נכון ל-2005).
האזכור המוקדם ביותר של העיר הוא משנת 1241 במסמכי מנזר איאפייב (Ipatyiev) וב-1247 נזכר אזור העיר בשם "Terra Bartfa" במסמכים של ממלכת הונגריה שהשטח היה בשליטתה.
בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14 הגיעו מתיישבים משלזיה והתיישבו במקום ששכן על ציר תחבורה מרכזי. ב-1320 הוענקו להם זכויות נרחבות אשר האיצו את תהליך הפיכתו של הכפר לעיר. העיר זכתה ב-1352 לקיים יריד בן שמונה ימים ולמשתתפים בו הובטחה חירות. בשלב זה העיר כבר הייתה מבוצרת ומוקפת בחומה ובתעלת מים.
ב-1365 הוענקה לעיר הזכות לגזור עונש מוות על עבריינים והיא הפכה ל"עיר חופשית מלכותית" ב-1376. ברדיוב הגיעה לשיא עושרה במאה ה-14 ובמאה ה-15 כאשר פעלו בה 50 גילדות ותושביה עסקו ב-64 משלחי יד שונים. מתקופה זו שרדו מבניה ההיסטוריים של העיר שהחשובים שבהם הם כנסיית אגידיוס הקדוש ובית העירייה משנת 1505. בסוף המאה ה-15 העיר השתלטה על הכפרים באזור לרבות מלקוב.
המאה ה-16 סימנה את תחילת שקיעתה של העיר. רעב, דבר ומגפות אחרות ושריפות כילו את העיר כמעט לחלוטין. ב-1950 הוכרזה העיר כאזור מוגן והחלו בה עבודות שחזור. עבודות אלה נשאו פרי וב-1986 זכתה העיר בפרס אירופי על שימור מסורתה ומבניה, ו-14 שנים לאחר מכן הוכרה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. האתר כולל את הרובע היהודי ואת בית הכנסת הגדול.
הוספת תגובה חדשה